אמר ר"מ משל את הצדיקים בדירתן כו'. פירוש המשיל ודימה את שכר צדיקים לדירתן מה דירתן בהרי ישראל הטובים כן רמז הפלגת הצדקה הנעשית להם ודימה הרשעים לדירתן באשר דירתן לעוה"ב תהום וחשך כך עונשן לתהום רבה פ"א לשון ממשלה ודירתן לשון נויהן כד"א בפ"ק דקדושין אמר ליה ר"י לר' יאשיה דדריה ופי' הערוך בן גילו ור"ל שה' השליט הצדיקים להיות מנת חלקם בדומה להן וזה נויהם במקום הרי ישראל כי הם מעולים וטובים גם בהרים טובים וגבוהים ורשעים השליט כלומר שמנת חלקם בדומה להן ושם אותם בתהום החשך כמו הם שהם חשך והיינו דקאמר כסיתי עליו תהום:

אבל ישראל יש להקב"ה הנייה מהם קורין שמע וכו'. לפי' הם נמנים בכל שעה. וק' מאי שייכות לזה כאן לפ' פקודי ונראה דאיתא ביפ"ת ויחי שאמר יעקב מתיירא אני שמא תשתחוו לע"ז לפי שאתם בנים של ד' אמהות אמרו לו אינו אומר למשפחותם לבית אמותם אלא לבית אבותם כשם שאתה א' ועובד לא' כך אנו אין לנו אלא א' הה"ד אב אחד לכלנו לכך פתחו ואמרו שמע ישראל וגו' ה' אחד וכאן בפ' פקודי איתא שאו את ראש וגו' לבית אבותם מוכח שעיקר יחוסם לבית אבותם לזה מסיים המדרש לפי' הם נמנין בכל שעה ופירושו שאז מזכיר לבית אבותם ובזה הנייה להקב"ה שמרומז בזה שהוא אחד וק"ל כנ"ל. אברהם ישראל לוי העליר בעל המלקט יפ"ת על ספר במדבר ודברים: [להבין הדברים האמורים אח"ז צל"ע בשמ"ר פ' נ"ד ביפ"ת ד"ה בחדש שנולד בו יצחק]

ובחדש שנולד בו יצחק דלכ"ע בפסח נולד אבל אברהם ויעקב לר"א נולדו בתשרי ולר"י אינהו נמי בניסן נולדו כדאי' בפ"ק דר"ה וטעם הקמתו כדי לערב שמחה בשמחה אך ק' דה"ק לערב שמחה בשמחה ולעיל ס"א פ' ע' קאמר דאין מערבין שמחה בשמחה וכן הוא בגמ' י"ל דשמחה דאית בה הנאת הגוף במאכל ומשתה אין מערבין זו בזו שאחר שישבע במשתה משום אחת אינו נהנה מאחרת אבל שמחה דמצוה דאין קצבה לשמחתה מוטב לערב זו בזו כדי שתגדל כח זו בזו ועוד דמגלגלין זכות ליום זכאי: