שאור ודבש אסורין לגבי מזבח ואיסורן בכל שהן. ועי' בכ"מ שתמה על הרמב"ם ז"ל מהא דכתב הר"מ ז"ל לקמן ואין הקטרה פחותה מכזית יעו"ש. ולכאורה הלא י"ל בדעת הרמב"ם ז"ל דנהי דאינו חייב בפחות מכזית מ"מ איסור תורה יש וכמו חצי שיעור דאסור מן התורה. אך יש לדחות דכאן הלא לא שייך חזי לאיצטרופי דהרי קיי"ל דהקטיר קומצה פעמיים פסולה [ועי' בפמ"ג סי' ס"ב גבי איסור חצי שיעור באבר מן החי] ויתכן לומר בדעת הרמב"ם ז"ל דמ"ש הרמב"ם ז"ל לקמן בהלכה ב' ואין הקטרה פחותה מכזית היינו באם נפל מעט משאור ודבש ונתערב דבזה מיירי שם הרמב"ם ז"ל. ובכה"ג אינו חייב כי אם בכזית. וכמ"ש התוס' שבועות כ"ג בשם רבינו יקיר ז"ל דבכל שהוא ע"י תערובות גם ר' שמעון מודה דפטור דבכה"ג לא שייך אחשביה. אבל במקטיר בעיניה ס"ל להרמב"ם ז"ל דגם במקטיר כל שהוא חייב. וס"ל להרמב"ם ז"ל דמחלוקת אביי ורבא במנחות (נ"ח) לענין הקטרה פחותה מכזית קאי רק אמקטיר שאור ודבש ע"י תערובת [וכ"כ רבינו הרדב"ז ז"ל בלשונות הרמב"ם סי' פ"ו בדעת הרמב"ם ז"ל דבמקטיר בעיניה חייב בכל שהוא ובע"י תערובות רק בכזית יעו"ש].

אין מביאין מנחות ונסכים לא מן הטבל. ועיין במל"מ שהעיר מהא דכתבו התוס' חולין (ק"מ) דבקרבנות לא שייך הנאה משום דמצות לאו ליהנות ניתנו. ולכאורה היה נראה דבקרבנות הבאים לכפרה לא שייך זה דמשתרשי ליה עיין נדרים (ל"ה) במתני' מקריב עליו וכו' ובפי' המשנה להר"מ ז"ל פ"ב דשקלים דכיון דממשכנים על השקלים חשוב הנאה ולא שייך בזה מצות לאו ליהנות ניתנו יעו"ש ובירושלמי דשקלים שם.

מצות עשה למלוח כל הקרבנות וכו' ואם מלח כל שהוא כשר. קצת קשה דהא הרמב"ם ז"ל ס"ל לקמן הי"ב דגם במקריב בלא מלח נהי דלוקה מ"מ הקרבן כשר. ודוחק לפרש דאם מלח כל שהוא כשר היינו דאינו עובר בלא תעשה.