ואדם אומר:

משמש:

והיה ר״ע מתמיה על זה:

עד תיו הלך וישב בינו לבין עצמו ואמר אלף זו למה נכתבה בית זו למה נכתבה היה וכו׳:

תבן:

עליהם:

אומרים:

כשהיה:

אמר ר׳ אמת למדתני:

בדינר:

ודינר זהב של צורי:

המקדש עצב:

עד שיצא מבית המקדש יצא השר מבית המרחץ ופגעו זה בזה א״ל שגר לי כו':

יודע אני שלא הרעיש הקב״ה את עולמו אלא בשבילך אבל פתחון פה יש לי עליך שאוציא ממך מעותי שכבר:

המקדש:

ששרוי:

בכם: