דאי אתי בעל כו' - אבל אי לא אמרת ואתי בעל ומערער מיפסיל:

כדתניא - דאף מי שאינו צריך לומר אם אמר מהני:

כפר סיסאי - שם מקום:

שלא תיזקק - האשה לעדים אם יקרא עליו ערער:

והא איהו נמי כו' - ולאו משום דצריך ומאי קשיא ליה לר' אלעאי:

לא סיימוה קמיה - דר' אלעאי לסיומא דמילתיה דר' ישמעאל:

משם לכאן - מבבל לא"י:

דסמכא הוא - ראוי לסמוך עליו:

ויתנו (את) הילד כו' - שהיו משתהין בא"י ומניחין נשותיהן עגונות ובטלים מפריה ורביה שנקל בעיניהם ילדים וילדות:

שתים - שתי תיבות כותבין מן המקרא בלא שרטוט:

בשלמא מילתא דתליא בסברא - אי לא הוה סבר לה מדעתו:

לחיי - כלומר שפיר מצית למימר דלאו גברא רבה הוא:

וגמרא לא שמיע ליה - הא גמרא דר' יצחק:

דאסכים מריה על ידיה - לגלות לו סוד לכוין דברים הסתומים על אמיתתם:

ותזנה עליו פילגשו - בפילגש בגבעה כתיב ותזנה סרחה עליו:

זבוב מצא לה - בקערה:

נימא מצא לה - לקמיה מפרש:

ואשכחיה - גרסי':

נימא מצא והקפיד - כדמפרש טעמא ואזיל:

נימא באותו מקום - ודרכן היה להשיר את השער ולא ליסכן בועלה ליעשות כרות שפכה ומשום דסכנתא הוא הקפיד עליה וברחה מפני אימתו:

גילוי עריות - כשמגיע זמן טבילתה בעת צינה והיא יראה לומר לא טבלתי ומשמשתו נדה:

שפיכות דמים - כי הכא או פעמים שבורחת מפניו ונופלת באחת הפחתים או בגשר:

וחילול שבת - פעמים שמדלקת נר או מבשלת משחשיכה מפני אימתו והוא אינו יודע:

עשרתם - פירות שנאכל למחר:

ערבתם - עירובי חצירות: