Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah Chapter 21
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הה"ד לדוד ה' אורי וגו'. מובא פה בשביל הדרש בסימן ד' בזאת אני בוטח בזאת יבוא אהרן אל הקודש דמדרש אורי וישעי על ר"ה ויוהכ"פ:
ממי אירא. הנכון כגירסת השוח"ט כפי אשר הובא במ"כ. וממי אירא קאי לפני טביעת מצרים ואז כבר סר מורא מצרים מהם כאשר אמר משה אל העם אל תיראו וכאשר ראו טביעתם אמרו ה' מעוז חיי כי אמרו עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. אבל לא לבד כי לא יראו מהמצריים כי גם משאר העמים לא פחדו ואמרו ממי אפחד כי נפלה עליהם אימתה ופחד:
בקרוב עלי מרעים כו'. עתה כאשר ספר את התשועה אשר עשה ה' לישראל מזכיר עוד את הרעה אשר מצאה את פרעה שאין ההודאה חזקה כ"כ כי לא יחפוץ ה' ברעת שום יציר כפיו אם לא מצד ההכרח:
אין הרשע הזה יוצא מן העולם כו'. הגזר דין שהוציא מפיו הוא שצריך לחלק להם שלל וכדדריש תורישמו מוריש אני עשרי וכבודי להם. ודריש לאכול את בשרי. בשרי כמו הוני וממוני וכאשר תרגם המתרגם הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו ויכול מה דאית ליה:
בזאת שהבטחתנו כו'. פי' לא לבד כי בטחו בה' בים כאשר ראו ישועת ה' אבל בטחו גם על ימים הבאים כי יושיעם כי הבטיחם ה' ילחם לכם לעולמים:
פתר קרא בפלשתים כו'. הא דלא דריש גם כאן אורי וישעי וגו' כמו שדרש ר"א במצרים משום דפה פשוט הוא לפרש שבטח בה' שיאיר לו ויושיענו ולכן ממי אירא וה' מעוז חיי שהגבירו להצילו מן הארי ומן הדוב ממי אפחד. ולכן מתחיל רק מן בקרוב עלי מרעים דדייק מזה על גלית דכתיב ויגש וגו' וכן גבי ריב"ל פשוט לפרש כי בטחו אז בה' ורק ר"א דמפרש במצרים צריך לפרש אורי וישעי כי לא בטחו אז בה' וכתיב וייראו מאד:
הארץ אחזתו. פי' אחזתו כי לא ילך רק בכבדות ולאט. כי באמת הלך כדכתיב וילך ויקרב לקראת דוד והיה זה כדי שלא יוכל להתקרב אל דוד כי אז לא יוכל להכותו באבן הקלע שדרכה להקלע ברחוק מקום:
חזק כתפוי. רומם כפתוי גרסינן וכן הוא באגדת שמואל ופי' כפתוי הוא קשריו מלשון כפיתו בסרבלהון וירומו קאי על זממו ופי' קשריו וכבליו שנתנו עליו יתרוממו ויתגדלו שלא ינתקו מאד:
שתי לילות ויום אחד. ומפרש למחרתם על מחרת ליל השני. ומפרש מהנשף ועד הערב כמו מהערב ועד הערב וזה דלא כגמ' בברכות ג':
אורי זה ר"ה שמוציא לאור משפטנו. ובירושלמי איתא שהישראל שמחים בר"ה שיודעים שהקב"ה עושה להם נס. וישעי זה יוהכ"פ כי אז ימחול לנו על עונותינו והסליחה הוא תשועת הנפש:
"Ori" (My light) — this is Rosh Hashanah, for on that day God brings our verdict out into the light. And in the Yerushalmi it is stated that Israel rejoice on Rosh Hashanah, because they know that the Holy One works a miracle for them. "Ve-yish'i" (and My salvation) — this is Yom Kippur, for then He pardons us our iniquities, and forgiveness is the deliverance of the soul.
ממי אירא עזי וזמרת יה. צ"ל ה' מעוז חיי עזי וזמרת יה ומפרש מעוז חיי על התורה וכן דרשו במכילתא עזי וזמרת יה אין עזי אלא תורה. [א"ה אחרי הדחוקים והשבושים אשר במפרשי המדרש עוד לא נרפא מפלא ומזרות. ואולי קרוב לגרוס ממי אירא בסוכות עזי וזמרת יה. כי בסוכות בשעה שישראל נוטלין לולביהן אשר הוא כזמורת הנצחון בידם אז סר כל פחד מהם כדאיתא לקמן פ' ל' כי אז יראו הכל שישראל נצחו. ומביא לראיה מן עזי וזמרת יה כי ה' הוא עוזי וזמורת נצחוני וע"ז בא דבר על אפניו לאכול את בשרי לפי ששרי או"ה כו' כמו דאיחא שם במדרש לפי שישראל ושרי א"ה כו' ועיין]:
"Of whom shall I be afraid" — "the Lord is my strength and song." The text should read: "the Lord is the stronghold of my life, my strength and song," and he interprets "stronghold of my life" as the Torah; and so they expounded in the Mekhilta — "ozi ve-zimrat Yah": "ozi" (my strength) means nothing but Torah. [Says the glossator: After wading through the difficulties and corruptions in the commentators on the Midrash, the passage is still not healed of its obscurity and strangeness. Perhaps one might plausibly read: "of whom shall I fear — on Sukkot — the Lord is my strength and song." For on Sukkot, when Israel take up their lulavim — which is like the palm-branch of victory in their hand — all fear departs from them, as is stated below in parashah 30; for then all will see that Israel have won their case. And he adduces as proof "ozi ve-zimrat Yah," reading it "for the Lord is my strength and the branch of my victory" — and on this basis the whole thing falls into place aptly: "to devour my flesh" — "because the princes of the nations of the world, etc.," as is stated there in the Midrash, "because Israel and the princes of the nations, etc." And see there.]
ואלו אינן יורדין לגיהנם. כי הצדיקים הנכתבים והנחתמים לאלתר לחיים הכוונה גם לחיי עוה"ב והרשעים הכתובים לאלתר למיתה הכוונה ג"כ לגיהנם וכמו"ש המפרשים:
"And these do not descend to Gehinnom" — for the righteous, who are inscribed and sealed immediately for life, the intent includes the life of the World to Come as well; and the wicked, who are inscribed immediately for death, the intent is likewise Gehinnom, as the commentators have written.
שס"ה יום והשטן בגי' שס"ד שכל ימות השנה הוא מקטרג מלבד יוהכ"פ. כי אז יתענו ב"י וישובו בתשובה לכן נקיים הם מעון ולא ישמע ה' לקטרוגו. ואם יקטרג בחטאתיהם של כל השנה לא ישמע קטרוגו כי ה' ידין את בני אדם ויחתום את גזר דינם רק לפי מצבם ביום הזה:
"365 days, and 'ha-Satan' equals 364 in gematria" — meaning that on every day of the year he prosecutes, except Yom Kippur. For then the Children of Israel fast and return in repentance, so they are clean of iniquity, and the Lord will not heed his accusation. And even were he to prosecute with their sins of the whole year, God will not heed the accusation — for the Lord judges a person and seals the verdict solely according to his condition on this day.
מחנה של שרי א"ה גרסינן:
"A camp of the princes of the nations of the world" — that is the correct reading.
עשה כנגדן חבילות של מצות. הכוונה בזה כי מי שעשה חבילות של עבירות ואז הורגל כ"כ בהם ונשקע בהם עד גם אם ישוב בתשובה עוד יצרו הרע יתגרה בו לעשות עמו מלחמה ולהשיבו לסורו ורק תקנה אחת לו כי במה שהשחית דרכיו יתעמל להיטיב ולהרבות מצות ואז יגבר החפץ בקרבו לעשות רק טוב והרע יוסר מלבו. וזה שאמר אם הרבה לחטוא בעיניו ירבה לעשות בעיניו מעשים טובים ואז יבטח כי לא ישוב עוד לכסלה. וכן אם חטא בלשונו ישמש בלשונו לדבר בתורה עם בניו. וכן באידך:
פתר קרא בקברניטין. פי' כמו רב החובל העומד בראש חבל צריך התבוננות רבה ללכת בין גלי תהומות כי לא תשבר אניתו. כן האדם צריך לעשות בתחבולות מלחמה עם היצר אשר יחפוץ לבלעו באשמותיו:
פתר קרייא במשניות. סובר שראוי לאדם לעשות עיקר למודו המשניות כי אם יהיו דברי המשנה מסודרים לפניו אז יפתחו לו ויבין דברי התלמוד והגדה. וריב"ל מוסיף כי המשנה הוא עמוד ברזל פי' כי עליו הוא עיקר קיום האדם לעוה"ב. וע"ז אמרו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו זה המשנה:
למלאות לחרבות ירושלים ע' שנה. זה ט"ס וצ"ל לפי מלאת לבבל. כי ע' שנה לחרבות ירושלים נמלאו בשנת שתים למלכות דריוש מלך פרס ולא במות בלשאצר כדאיתא בפ"ק דמגילה:
בשלשים וששה זוגין. פי' אפילו הזוגין אם יחסרו בבואו אל הקדש פנימה חייב מיתה כיון דלקלא עבידי וכדכתיב בקרא ונשמע קולו בבואו אל הקדש ובצאתו ולא ימות:
ואעפ"כ צפה ר"ע ברוה"ק. פי' אע"פ שאשתו שלחה אליו לא פנה לדבריה כדי שלא יבטל מלמוד התורה עד שצפה ר"ע ברוה"ק והוא ידע והבין כי עליו ידבר:
עד שיצתה נשמתה. כי החדוה הפתאומית תפתח הלב והחום הטבעי יוצא ומתפזר בחצוני הגוף ויתקרר הלב:
ד' דברים הקב"ה שונאן. מונה הדברים מעניני דרך ארץ. כי כל דברי עבירה תועבה לה' אשר שנא:
אל תכנס לעיר פתאום פן יודע פתאום לב"ב ויגרום מיתה וכמעשה דר"ח. ואל תכנס לביתך פתאום גם אם אתה בעיר פן עבדי מילי דצניעותא:
י"ח כהנים. בפ"ק דיומא גריס ריב"א ט' כהנים כי כן נמנו בד"ה ושם יש תשעה ואחד מהם יהוצדק אשר הלך בגלות. ולקיים נוסחת הספרים קרוב לומר כי שמה מנויים תשעה כה"ג ועמהם היו ט' סגנים הרי י"ח. וע' בריטב"א כפי שמובא בעין יעקב:
כשירות של מעלה כו'. פי' כי חביבה לפני הקב"ה השירות של מטה כמו השירות של מעלה:
שנה זו נכנס עמי כו'. ביומא פ' טרף בקלפי ובמנחות פ' י"ג איתא שנה זו נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים נכנס עמי ולא יצא עמי. ופה קצר המדרש את הדברים כדרכו פעם להאריך ופעם לקצר: