Brief Commentary on Gittin Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רבן שמעון בן גמליאל וכו'. רשב"ג חולק על הרישא באשה שאמרה התקבל לי גיטי, והוא סובר שאם הבעל אמר הולך לה, או תן לה, הולכים אחר דיבורו, ולא עשאו אלא שליח להולכה, ולפיכך יכול לחזור.
בכולם לא יחזור וכו'. והוא סובר כת"ק, אלא שמוסיף שאם אמר "אי איפשי" אף הולך ותן אינו מועיל.
לחזור יחזור. שהרי אם האשה אמרה הבא לי גיטי אין הבעל יכול לעשות שליח לקבלה, ואם האשה אמרה התקבל והשליח שינה ומסר שהאשה אמרה הבא, הרי עקר השליח את שליחות הקבלה ונעשה שליח הבעל, ולפיכך יכול לחזור. (ע"פ הירושלמי). ועיין בה"א.
האומרת וכו'. צ"ל: כאומרת, כגי' כי"ע וכעין גי' כי"פ.
הולך גט אשתך וכו'. צ"ל: גט אשתי, והכוונה שאמר לו לאדם אחר: הילך גט אשתי, או שאמר לחמיו: הולך גט בתך (הגדולה), או לאחי אשתו: הילך גט אחותך.
ונתנו לה כשר. צ"ל: פסול (כמו שהוא בכי"פ), שהרי לא אמר לו: הוליך גט לאשתי, או: לבתך וכו', ולא עשאו שליח להולכה, ולא רצה אלא לאיים על אשתו שתדע שגיטה כתוב ומונח, ואין כאן אלא פקדון. הילך גט אשתך וכו'. צ"ל: גט אשתי (כמו שהוא בכי"ע) וכו'.
ונתנו לה פסול. צ"ל: כשר (בגי' כי"פ), שהרי כאן תבעו את הבעל מתחילה שיגרש את אשתו, ואם אמר אח"כ: הילך גט אשתי, או: גט בתך וכו', בוודאי לא נתכוון לפקדון, אלא לעשות את רצונם שתתגרש.
אפי' הן הראשונים וכו'. פיסקא ממשנתנו פ"ו מ"ב: האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שתי כתי עדים, שנים שאומרים בפנינו אמרה ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע, אפילו הן הראשונים וכו'.
אין אחד מן הראשנים וכו'. צ"ל: או אחד וכו' (כמשנתנו).
או דבר אחר וכו'. כלומר, אפילו נתנו לה דבר אחר, לפני הגירושין, וכשדרשו ממנה להחזיר החזירה אותו הדבר, כבר אינה צריכה בדיקה בהחזרת הגט. ועיין בה"א.
בכולם וכו'. הכל הוא מדברי ר' לעזר, והכוונה שאף בבעל שאמר תן גט לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר כשר, וחולק גם על הרישא של משנתנו (פ"ו מ"ג).
שמכירין את שניהן וכו'. עיין בה"א.
כותבין וכו'. כלומר, כותבין שמא יבריא ויאמר תנו, אבל אין נותנין שמא לא היה בדעתו להפיל את עצמו, ודינו כבריא שאמר כתבו ולא אמר תנו.
ואין אחד מן הראשונים וכו'. הדברים עונים על הרישא שלא בטלו דבריו האחרונים את הראשונים, והרשות בידה לקיים אחד משני התנאים.
ולאחי הרי זה לא תנשא וכו'. צ"ל: הרי זה [גט על מנת שתנשאי לפלוני הרי זה] לא תנשא [ואם נשאת] לא תצא (כעין גי' כי"ע). וברישא הרי זה גט מפני שהתנה על דבר שאי אפשר לקיימו, ומי ישמע לה, והתנאי בטל, ובסיפא לא תינשא לכתחילה שלא יאמרו נשותיהן נותנים זה לזה במתנה, כפירוש הבבלי.
שלא תאכלי בשר. צ"ל: שתאכלי בשר חזיר (כמו שהוא בכי"ע ובבבלי).
ושתתה הרי זה גט. שהרי כאן אפשר לקיים את התנאי שתאכל ותלקה, מה שאין כן ברישא שאין הדבר תלוי בה, ומי ישמע לה לעבור על איסור מיתת ב"ד וכרת. ואין כאן מתנה על מה שכתוב בתורה, משום "לא תיכול ולא תיגרש", עיין בבה"א.