Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 88
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בהג"ה סעיף א' עיין רמב"ן פרשת ויצא על פסוק כי דרך נשים לי. דראייתה ודיבורה ועפר רגליה מסוכנים ואומות העולם היו מרחקין אותה ע"ש א"כ דינא הוא שלא תלך לבית הכנסת ולא תתפלל משום הקריבהו נא לפחתך כדלקמן סי' רע"ב ובמג"א שם ס"ק י' ע"ש וק"ל:
(שם) במג"א ס"ק א' לענין תרומה נ"ב ע"ש מ"ש הוא ז"ל באו"ח לקמן סי' תר"ו סק"ח:
(שם) במג"א ס"ק ג' הואיל והותר. נ"ב ע"ש דף ז' ע"ב. ואין הנדון דומה לראיה דהתם כניסה אחת היא בשתי ידיו אלא שיש בו ב' איסורים והואיל והותר לאחת היינו לצרעתו הותר נמי לקריו וכן גבי ביאה דוקא בביאה אחת עושה ב' איסורים והואיל והותר איסור אשת אח הותרה נמי אחות אשה אבל לומר הואיל והותר לכנוס לבית הכנסת הותר נמי להתפלל לא שמענו. והנה שם בתוס' ד"ה ואמר עולא יש ללמוד מדבריהם דהואיל והותר ביאה במקצת היה ראוי להתיר ביאת כולו וכן מבואר לקמן סי' סס"ח סעיף ה' הואיל והותר לבצוע על הפת של גוי הותר לכל הסעודה ובמרדכי יליף ליה מהש"ס יבמות הנ"ל והיינו דומיא למה שכתבו התוס' הנ"ל הואיל והותר מקצתו הותר כולו אבל מכל מקום אינו אלא איסור אחד איסור ביאה למקדש או איסור אכילה אבל להתיר מכניסה לבית הכנסת להתפלל לא שמענו ועיין ח"ס או"ח סי' ס"ח: