(א) **שהשחיר פניהם כו'.**מגלה י"א:

(ב) **שהכחיש ראש של ישראל בצום כו' כצ"ל.**והוא מלשון מיחוש ראש ונדרש אחשורוש חש בראש. ולגירסת הספרים אינו מכוון כ"כ:

(ג) **שבקש לקעקע.**פי' לשרש. ונדרש שחש לפרש (ואפשר גם המ"כ כוון לכך):

(ד) **אחיו של ראש של נ"נ כו'.**מגלה י"א:

(ה) הוא אחשורוש ר"י ור"נכצ"ל:

(ו) **הוא אחשורוש שגזר עליו שיבנה.**פליג אדאמרינן לעיל שעלה וביטל מלאכת ביהמ"ק (וכן על מ"ש במגילה ט"ו) ולא דבר החוצץ. ומאי ניהו בנין ביהמ"ק. ומאי דאמר ר' נחמיה להלן בשנת שלש ובטיל מלאכת בהמ"ק. צ"ל דס"ל שאח"כ חזר בו וגזר שיבנה כדאמר כאן:

(ז) וכי הוא גזר והלא דריוש גזר(והוא דריוש השני שהיה בנו של אחשורוש ואסתר כדלקמן פ"ו):

(ח) **באותה שעה נכנסו כצ"ל.**ופי' אל דריוש השני נכנסו.

(ט) **אביך גזר עליו שלא יבנה.**היינו אחשורוש ארתחששתא כמש"ל:

(י) **קינסין הנעתקין.**לשון זה מתפרש למה ששמעתי לפרש בכתובים האלו בעזרא. כי צרי יהודה אלו ע"י סופריהם שהיו ממונים בערכאות גנבו והסתירו כל כתבי הציווים של כורש שהיה לטובת הבנין. ולכן היו בטוחין לכתוב לדריוש לבקר בבית גנזיא הן איתי דמן כורש מלכא שום טעם וגו'. כי הסתירום שלא ימצאום. ונכן באמת כשחפשו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמן בבבל לא נמצא שם רק כתיב והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתא מגלה חדא. וכן כתיב בגווה דכרונה. כי בהשגחת ה' נשאר במקום ההוא מגלה חדא שהיתה כעין ספר זכרון דברים שנמצא כתוב בה דברי כורש אלו. וזהו שקראו כאן בשם קנסין הנעתקין שכשלא מצאו גוף הכתבים א"ל דריוש שיביאו קנסין ר"ל קונטרסין הנעתקין שם זכרון דברים בקוצר והוא שהיתה באחמתא בבירתא די במדי ובה נמצאו הדברים:

(יא) **והשתכח באחמתא בבירתא וגו'.**בשנת חדא לכורש מלכא וגו'. ומה כתיב ביה כצ"ל. ופי' אף בגזרת ארתחששתא אחשורוש אבי מה כתיב ביה כען שימו טעם וכו'. וכדמפ"ו לא לעולם כו'. אילו היה אבא קיים היה חוזר בו ובונה אותו. וא"כ אינו מבטל גזירתו. ואדרבה אני מקיים גזירת המלך כורש שאף אבא ארתחששתא לא רצה לבטל גזירתו ולא אמר כ"א עד מני יתשם טעם (ומקום היה לפ"ז למימר דה"ג. וכי יש מלך מבטל גזירת מלך אחר והשתכח באחמתא בבירתא בשנת חדא לכורש מלכא. והוא דברי דריוש השני לסנקליטון שלו שא"א לבטל גזירת כורש):

(יב) **לפיכך הוא כוללו עם הנביאים כו'.**ומצלחין בנבואת חגי נביאה וזכרי' בר עדוא וגו'. ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס כצ"ל. ופי' אע"פ שארתחששתא כתב לבטל. בכ"ז מפני שלא ביטל לגמרי רק כתב עד מני יתשם טעם. (ובזה נתן מקום אח"כ לבנו לדריוש לומר אלו היה אבא קיים היה בונה אותו) לכן העלה עליו הכתוב כאלו גם הוא צוה לבנותו וכוללו עם הנביאים. (ונכון יותר לגרום עם הכשרים ור"ל עם כורש ודריוש) וז"ש מליו כאן הוא אחשורוש שגזר עליו שיבנה כדמפ"ו שבעת כתיבת הגזרה נמלך וכתב עד מני יתשם טעם (ומפני שהוא לא שם הטעם הזה בעצמו. רק ניתן מקום לבנו דריוש כנ"ל. לכן נכתב באחרונה אחר בנו דריוש):

(יג) **הוא חמשה כו'.**ב"ר פל"ז ועי' מגלה י"א בנ"א:

(יד) **שמדת רחמיו לעולם.**אף באשר משפטיו בכל הארץ ברוגז רחם יזכור:

(טו) **ר' לוי ורבנן ר' לוי אמר אחשורוש הוא ארתחששתא ולמה נקרא שמו אחשורוש שכל מי שזוכרו חושש את ראשו (ועי' מגלה שם). ורבנן אמרי ארתחששתא הוא אחשורוש ולמה נקרא שמו ארתחששתא שהיה מרתיח ותש כצ"ל.**ופי' מרתיח וכועס ומיד תש מתוקף כעסו וכדכתיב ביה וחמת המלך שככה. כשך חמת המלך. לומר שהוא רגיל לחזור להתרצות ולא להחזיק לעד אפו:

(טז) **הוא אחשורוש.**ר' יצחק כו' כצ"ל:

(יז) **לא היה בועל נדות.**עמ"כ. ולפי' השני צ"ל שלמען אסתר נתן ה' בלבבו מדת איסטניסות הלא שלא תכשל להבעל לו בנדותה שהוא חמור מאיסור הבעילה לעובד כוכבים. (ולפי מ"ש בסנהדרין קרקע עולם היתה אין לחלק ביניהם):

(יח) **דירכיאות.**עי' פירשו ברש"י יומא ס"ח:

(יט) **רנ"ב אפרכיות הן.**כדמפ"ו בהלן שקכ"ז דאחשורוש הן חציין:

(כ) **ר' ברכיה אמר בני אוכפיי' ורבנן אמרי בני אימוריה (ומפ"ו) בני אוכפייא שהיו כו'.**כצ"ל:

(כא) **פתיי' אמין שתין.**עיקר הראיה מסיפא נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די עא חדת. ומיניה נפקא לן בש"ס ריש ראש השנה דאתחמיץ עיין שם:

(כב) **כתיב ושער רישיה כו'.**תנחומא משפטיס ס"ה:

(כג) **מצות הרגיליות שבינותם שהן מקיימים אותם מצד רגילותן בהן שנעשו להם כטבע שני.**ולא לשם פועלם המצוה מליהן:

(כד) **תמצא להן מיעוט זכיותיהן.**דרש האי תמצא כמו תמצה בה"א לשון מיצוי ודקדוק החשבון עד גמירא. וז"ש לכך נאמר ימינך תמצא שונאיך שבימינך שהיא מדת הרחמים תמצה להן שכר מצותיהם לשונאיך. כד"א ומשלם לשונאיו אל פניו:

(כה) **עשוי כעטרה.**וכן סבירא ליה לר' יודא דאמר כחצי עטרה שאחשורוש מלך על חציים חצי מטרה. ולכן מביא זה אחר דבדי ר' יודא קודם שמסיים דברי ר' נחנויה כאמת המים כו':

(כו) **אמר ר' לוי כל מקום שנאמר שדה וכו'.**רות רבה ספ"א:

(כז) **אמר ר' יצחק נהיה וכו'.**הד"א ונהה וכו'. לדרוש ההם לשון נהי דחוק קצת. ואפשר צ"ל נהים ודרש ההם לשון הומה וצועק. (ומ"ש בספרים הד"א ונהה הוא הוספת מעתיקים לפרש):

(כח) **אין להם ישיבה.**נראה ישיבה על כסא קאמר (אבל ישיבה בעלמא נמצא בהן בתנ"ך הרבה) והיינו דמקשה מקרא דהכא ומשני דכשבת כתיב (ומ"ש מבכור פרעה היושב על כסאו. אולי י"ל כיון דכתיב בענין מכת בכורות לגנאי לא קשיא ליה או מפני שהיה זה לפני מ"ח. ולפני שנבחרו ישראל לממלכת כהנים וגו'). ומה שמסיים אבל ישיבתן כו'. ישיבה שנאמר בשבת ישראל בחשבון אין מביאו רק לראיה שלשון ישיבה הוא של קיימא לזמן גדול ובהשקט ובטח כמ"ש שם שלש מאות שנה ולא הצלתם בעת ההיא. וכמדומה שיותר נכון לגרוס מקרא בשבח עמי לבטח (יחזקאל נ"ח) שממנו הראיה פשוטה יותר על קיום לשון הישיבה:

(כט) **כשבת כתיב.**ומ"ש (דברים י"ז) והיה כשבתו על כסאו במלך ישראל י"ל שזה בא לומר שמיד כשבתו חייב במצות כתיבת ס"ת דשם (ולכן בש"מ כתיב ישיבה ממש במלכי ישראל):

(ל) **וכי איזו כסא היה אם היה כסא פשוט מה חשיבותו כ"כ.**ואם בשביל שהיה מן שן הלא מצאנו באחאב בתי שן רבים. אלא גדולתו וחשיבותו הוא כדמפ"ו ר' הושיעא:

(לא) **כשם שהיה לו ע' בנים בשומרון כו'.**פי' בס"ד בהגהותי לקה"ר פ"ו פ"ג ע"ש:

(לב) **היה לו שני פלטרין כו' וכולן של שן היו.**כדכתיב שם בתי השן. ודרש ליה על אחאב שנמצא כתוב בו (מלכים ב' כ"ב) ובית השן אשר בנה. לכן דריש בתי השן דכתיב על בני אחאב:

(לג) **כטרכי מרכבה כו'.**עמ"כ ונכון לגרוס כטטרכי מרכבה ופירושו כמרכבה של ארבעה וכמו טטרא מולון בשמ"ר פמ"ב. ואפשר צ"ל כערכי מרכבה כו' פי' כערך וסדר המרכבה שלמעלה:

(לד) **שש ארצות.**עיין מדרש (משלי פ"ח):

(לה) **וכתיב והוא ישפוט תבל כו'.**לומר ה' לבדו הוא השופט תבל בצדק ולא נאות לב"ו להדמות לו בזה. לכן לא עשה שלמה מעלה שביעית נגד תבל. ועמ"כ:

(לו) **עלה שישק כו' עם זרח מלך הכושי.**עיין (פסחים קט"ז):

(לז) **לביטול מלאכת ביהמ"ק.**אפשר למלכו דדש לשון עצה. (וכדנקט להלן לא היה עושה דבר עד שנמלך) וכמ"ש כאן שימו טעם לבטלה וגו' (עזרא ד') וטעם הוא לשון עצה:

(לח) **קנדולא פטום.**פי' הממונה לפטם השמן בקנדולין. פי' בפתילות שבנרות וכדמפ"ו שלא יתן שמן פקטים. פי' עכור בקנדילין. ומ"ש מה אינון חשיבין עלי. פי' הממונים אלו אין חשיבותן אלי כלום:

(לט) **תשעה בלוד.**בקדושין איתא בבבל. ומפרש שם עניות דתורה בעולם. ואם עניות דלוד דהכא הוא בתורה. י"ל כמ"ש בפסחים ירושלמי פ"ה ה"ג וריש סנהדרין שהן מעוטי תורה. אך נראה דלוד דהכא הוא שם מדינה ולוד דירושלמי הוא שם עיר בא"י. ואם לודים דהכא היינו אותן שאמרו עליהן שמאכלן שעה ראשונה שהן רעבתנים ביותר י"ל שלכן הן עניים שאוכלין הרבה:

(מ) **טפשות כו' בישמעאלים.**שלכן נקרא פרא אדם. חמור הבר:

(מא) **כנים כו' בפרסיים.**י"ל כמ"ש בקידושין ע' שמגדלין שער כדוב. ומרוב השער זוהמא רבה ומולידין הכנים. ובש"ס גרסי' כנים במדי. ובפרס גרסי' גבורה. ואי גרסי' גם כאן כן. י"ל אסמכתא דלכן נסמך פרס כאן אצל חיל. לשון חיל וכח. ויתיישב שייכות מאמר זה לכאן:

(מב) **פעמים שהוא מקדים כו'.**עיין מגילה י"ב:

(מג) **ואחד בימי אדרכון.**שם מלך פרס שהיה בימי רב וא' לע"ל כמ"ש ביומא יו"ד ע"ש:

(מד) **והיה זה שלום אשור כי יבא בארצנו מיכה ה' כצ"ל.**ודרש ליה על פרס כדאיתא בשה"ר פ"ח פ"ז ע"ש:

(מה) **תמימים היו.**שלא בדעת עבדו עבודת כוכבים כדמסיים (והלשון תמימים אפשר לכוין אי גרסינן לעיל תמתי בפרס):

(מו) **דיוקימיוני.**בלשון ארמי עשירות אולי אנשים היו נבחרים אחד מעשרה משאר אנשי החיל:

(מז) **ובר קוריאני.**במ"ע גרס פרמורייניא. ופי' שומרי היכל הקיסרים ברומי בימים ההם:

(מח) **ארכיון דגדר.**פי' ערכאות ומקום משפט שבעיר גדר שהיה בנוי בסדר הזה שהמלך יושב כו':