(א) **הנך יפה בנטע רבעי הנך יפה במילה.**נתערבבה כאן הנוסחא וצ"ל כמש"ל פכ"א וכמ"ש בס"ד:

(ב) **מתחת ידיך עיניך יונים.**אר"ל כל כלה כו' בדיקה מבעד לצמתך האשה הזאת כשמצמתת שערה כו' כצ"ל ואפשר לפ"ז ידרש מבעד לצמתך כמו עד צמתך כלומר שכלך יפה מסתמא כיון שעיניך יונים א"צ בדיקה והדר דרש מבעד לצמתך על סנהדרין שהן ג"כ נקראים עיניך כדלעיל:

(ג) נראין מצומתין והן מרויחים כהדין סדרא רבא דציפוריכצ"ל פי' לבהמ"ד הגדול שבציפורי:

(ד) הר שגרשתיו מתוכועשיתי אותו גל ועד לעבודת כוכבים:

(ה) איזה זה ים סוףכצ"ל ופי' שהקרחתיו מתוכו בעת קריעת ים סוף ונעשה יבשה וקמו כמו נד להיותן עדים לעובדי כוכבים שישמעו וייראו:

(ג) **לפני השירה כו'**שמחלה השירה. ר"ל ואף בשירת הים נמחל חטא שהמרו על ים סוף וכ"ה במדרש שמואל ר"פ כ"ט במאמר זה ע"ש ועי' שוח"ט מזמור י"ח:

(א) **לגזרים והעביר ישראל בתוכו בנוי כו'**כצ"ל:

(ב) רב אמר אסף והימן וידותון ושלשה בני קרח אחדועזרא ורי"א הימן וידותון ושלשה בני קרח ע"ד אין אסף בכל בני קרח כצ"ל. וכלומר לרב אסף אחר הוא כדמפ"ו ואינו בכלל בני קרח שנחשבים שלשתן כאחד. וקחשיב נמי עזרא לגי' ספרים שלנו (והוא תמוה שיהיה כדברי האומרים שעל נהרות בבל נאמר לאחר חורבן ונקבע בתהלים ואולי הכוונה כמ"ד (בפסחים קי"ז) הלל מרדכי ואסתר אמרוהו. ולזה י"ל שכתבו עזרא שהיו בימיהם) ונראה נכון לגרוס מלכי צדק במקום עזרא כדאיתא בב"ב ובריש מדרש תהלים ע"ש ור"י סובר אסף הוא בכלל בני קרח ולדברי ר"י לא חשבינן עזרא ג"כ וחשיב שלשה בני קרח לשלשה:

(ג) אסף הנבא ע"י המלך רב ור"י רב אמר לידותון ממש ידותון בכנור הנבא על הודות והלל (ד"ה שם) על הידותון על הדינין שעברו כו' רי"א לידותון הנבא על הדתות ועל הדיניןכצ"ל. ופי' דרב מחלק במקום שנא' על הידותון מודה שפירושו על הדתות והדינין אבל במקום שנאמר לידותון סובר שהוא שם אדם המוזכר בד"ה שנבא בכנור. ור"י אין מחלק וסובר שבשניהם נדרש על הדתות והדינין:

(ד) **אלא על ידי דוד מלך ישראל.**כדכתיב במקרא בד"ה דלעיל באסף הנביא ע"י המלך:

(ה) שקולו ערבהה"ד נאם דוד בן ישי וגו' ונעים זמירות כצ"ל:

(ו) **אלף המגן כל אותם האלפים כו'**לאלף דור תלוי עליו כל שלטי כו' וכצ"ל:

(ז) **רבי יוחנן פתר קרייה בישראל לפני הר סיני עיניך יונים כשעמדו אצל הר סיני לא היו כו'**כצ"ל:

(ח) **רתת וזיע שערך כעדר כו'.**ועד לעבודת כוכבים איזה זה הר סיני. ר"א בר כהנא בשר"י מייתי לה מן הכא כו' שלהם למיתה ומה הגלשה כו' כצ"ל:

(ט) **רב משרשיא בשם ר"א בכל המוספין כו'.**ירושלמי ר"ה פ"ד ה"ה:

(י) **שלא היה בידם חטא כו'.**בירושלמי שם הלשון כיון שקבלו עליהם עול תורה. וכתב הרוקח סי' רצ"ה שאף בזה"ז בכל חג עצרת שמקבלין עליהם עול תורה נמחלין כל עונותיהם:

(יב) **סיחון ועוג שעלו מן הרחצה אר"א בששים אלף נכבשה כו'.**ר"ל בס' אלף של בני גד ובני ראובן כדמפ"ו. ודרש הא דכתיב (במדבר ל"ב) אם יעברו בני גד ובני ראובן וגו' ונכבשה הארץ לפניכם דהיינו ע"י בני גד ובני ראובן החלוץ לפניכם. וכאן בא לומר שהואיל וע"י נכבשה הארץ. מזה נלמד שהיו כולם צדיקים נקיים מהחטא שעלו מן הרחצה וכמש"ל במלחמת מדין שאלו הקדים אחד מהן תש"ר לתש"י לא היו עולין משם בשלום:

(יג) **והכא את אמר מ"ד אלף כו'.**זה כתוב בבני גד ובבני ראובן שעשו מלחמה עם הגריאים ובב"ר פצ"ח מפורש שזה היה בימי יהושע לכן רמי להו כאן אהדדי:

(יד) **שהוא מקודש בחורבנו כו'.**הואיל ומביא קראי דמקדשי תיראו מפרש ליה דמורא מקדש זה נוהג בחורבנו כדתנן לא יכנס כו'. כדאיתא (ביבמות דף ו'):

(טו) **והיין בשלשה שלשה כחוט השני רבי חוניא אמר דמים דתנינן וחוט כו'.**התחתונים ד"א כחוט השני שפתותיך זה לשון של זהורית כו' יותר מן הצדיקים שהעמידה לו בבנינו ד"א שערך כעדר העזים הר שגלשתן מתוכו כו' זה סנהדרין כו' הרג וחנק ר' עזריא בשם ר' יודן כשם שחוט הסקרא כו' בין פטור לחיוב כפלח הרמון רקתך ר"א ב"ר כהנא ור"א ח"א כו' כצ"ל:

(טז) **חייבין על מחיצתו כו'.**מדרש שמואל פי"ט:

(יז) **צוארך זה בית המקדש.**זוהר ויגש ר"ט ואגדת בראשית פע"ט ע"ש:

(יח) **בחורבנן מנין כו'.**לתלפיות תל שכל פיות פונות בו. כ"ה בירושלמי וכצ"ל ופי' אפילו כשהוא תל דהיינו בחורבנו:

(א) **מה השדים כו'**מדרש שמואל פט"ו כל המאמר:

(ב) שתי משפחות של חכנים היו באלכסנדריאכצ"ל. ופי' חכנים נחשים שמבשרן נעשה הטריאק"ה כמ"ש מלשון רב האי גאון שבפיסקא הרא"ש פסחים פ"ג סימן ד' (ועי' במוסף ערוך ערך הכן א' שכתב הכינא בלשון גריקו"ס מין נחש שמבשרו נעשה הטריאקי). ולגי' ס"י שהביא המ"כ צבעים נראה דגרסינן צפעים והוא גם כן נחשים. וענין המאמר נראה שהוא משל על משה ואהרן שאהרן אוהב שלום כו'. איש חסידך ומשה היה מקנטרן תמיד ומשניהם יחד נתמזגה ההנהגה על ישראל כענין ב' הנחשים א' מקורית וא' מרתחת שנעשה מהם הרפואה ועי' (שבת ע"ו) חדא אוכמא וכו' ולשון משפחות שייך בבע"ח ג"כ כדאיתא בכ"מ וגם במקרא:

(ג) מקדים הרטייה ואח"כ הוא מכה כו'(מגילה י"ג):

(ד) **את משה ואת אהרן ואשר העלה כו'**כצ"ל. ודרש שעשה משה ואהרן בשביל ההעלאה:

(ה) **כיון שפירש א' מהן מדדיהן כו' ואכחיד כו'.**עיין בילקוט נ"א נכונה:

(ו) **ג' פרנסים טובים.**סדר עולם פ"י תוספתא סוטה פי"א. זוהר אמור (ק"ב) ותענית (ט):

(ז) **והצירעה לא עברה כו'.**הוא סיום הברייתא בתוספתא סוטה שם. ועי' (סוטה ל"ו):

(ח) **והיו רועות את בנות ישראל שלבן רך כו'**כצ"ל:

(ט) **והיכן כו' על ים סוף.**שנאמר שם ותקח מרים כו' ותצאן כל הנשים אחריה. ואפשר גרסי' במצרים ועל ים סוף ובמצרים היינו המילדת ועל ים סוף לא מצאנו רק מרים לבדה:

(א) **אלך לי אל הר המור.**אין הרים אלא אבות כדלעיל פ"א פי"ט:

(ב) **אל גבעת הלבונה.**כמ"ש ביהושע אל גבעת הערלות:

(ג) **שיכפול לו הקב"ה שכרו.**חסרין כאן דברי רבי לוי ע"ש בב"ר:

(א) מת לוי באו ליתן שררה ליהודהזה חולק על מה שכתוב בסדר עולם רבה פרק ג' שלוי מת אחרון לכל השבטים ועד מיתתו לא התחיל השעבוד כל זמן שהיה אחד מהשבטים קיים:

(ב) **זה בועז.**חולק על מאן דאמר אבצן זה בועז:

(א) **שמוכפשת באפר.**בראשית רבה ריש פרשה ע"ה עיין שם בהגהותי בס"ד:

(ב) להביא אותם דורניות למלך המשיחכצ"ל. וכן הוא בשוחר טוב מז' פ"ז ע"ש:

(ג) **ראויה היא ואנא לא ראויה לא כבר כו'.**כלומר ראוי הוא הדבר להיות כן ואם אין הסמך הזה מהמקרא ראיה גמורה ולא כבר עשה כו':

(ד) יכלין מטעינן בגלוגדקאכצ"ל. וכדלקמן פ"ה פ"ד:

(ה) **בבורתידא.**פי' מו"ע מין כסא מיוחד להוליך בה אדם ממקום למקום:

(ו) **אמר רבי אחא הבו לה' עמים אין כתיב כאן אלא הבו לה' משפחות עמים הבו לה' כבוד וכו'**כצ"ל. ועי' בשוח"ט שם:

(ז) **בזכות שאמרו שירה על הים.**שנאמר שם ויאמינו בה' ובמשה עבדו וכ"ה הגי' בילקוט בזכות האמנה של מצרים:

(ח) **מראש אמנה זה אברהם.**עיין זוהר שמות ג' ושמ"ר פכ"ג:

(ט) באותו הנס שבאו לסייע לחזקיהכצ"ל:

(י) **יגיע מצרים זה פרעה כו'.**סדר עולם רבה פ' כ"ג:

(יא) **בכורקומניקא.**כן הוא שם וכצ"ל פי' שלשלאות שעל הידים:

(יב) יש בך דינמוס ואתהכצ"ל. וכן הוא במ"כ וילקוט. ובילקוט המכירי תהלים כ'. ופי' במ"ע בלשון גריקו"ש כח ויכולת:

(יג) אלו אמר חזקיהו שירה כו' היה נעשה כו'(סנהדרין צ"ד):

(יג) **אלא אמר עתה ידעתי כו'.**פי' ידעתי אני לעצמי ולא פרסמה לרבים ע"י שירה ולגי' המ"כ דל"ג ליה יש לגרוס שנאמר עתה ידעתי ומביא ראיה ממקרא זה שקרא על עצמו הושיעה ה' משיחו:

(יד) **מה כתיב בתריה ה' הושיעה.**כלומר שאע"פ שקרא עצמו משיחו חזר וצפה ברוה"ק שעדיין לא באה הגאולה והתפלל ה' הושיעה. עי"ל (וכענין שאמרו ביעקב כשראה שמשון יוצא ודן וחשב שהוא משיח וראה שאינו התפלל לישועתך קויתי ה'):

(א) **לב אחד היה לכם במצרים ונתתם לי ב' לבבות.**נראה פי' לב אחד. היינו שהיה לבם חלוק שהיה לב יצה"ר סר מאחרי ה' ואח"כ שבו ונתנו ב' לבבות שייחדו לבבם לה' (ושני לבבות אפשר מלבבתני דרש ליה כדאמרי' (בב"ב י"ב) דלשון ולבב משמע שתי לבבות (ועי' ב"ר פמ"ח על וסעדו לבכם) אלא ששם פי' שתי לבבות חלוקות בהסכמן ע"ש):

(ב) בשטים ונתתם לי שתי לבבותע"י פנחס כדלעיל פ"א פ"י:

(א) **בעשרה מקומות נקראו ישראל כלה.**דב"ר סוף פ' ב'. ועיין ילקוט ישעיה ס"א:

(ב) כך הפסוק הזהכל מה שאתה דורש אתה מוצא בו כ"ה בילקוט:

(א) **ס"ר נביאים עמדו כו'.**רו"ר פ"א פ"ב איכ"ר פ"ב פ"ב וספ"ד ועי' סע"ר ס"פכ"א:

(ב) **כל נבואה כו'**צורך לדורות כו'. עיין (מגילה י"ד):

(ג) **נופת תטופנה כו'.**דרש תטופנה לשון נבואה:

(ד) טהורה(שלא זינתה בבית אביה) וזו עדותי מעידה על דם בתולים ומ"ש יושבת לפ"ז במטתה. ואם פירושו באפריון יתפרש מעידה עלי שאני יושבת באפריון בפרהסיא ואין מי שיגיד ששמע עליה דבר רע. ובילקוט הגי' הראשה פרוע לעיני כל וכדתנן פ"ב דכתובות:

(ה) ר"א וריב"ח ורבנןכצ"ל ומלת בר"ש ט"ס:

(ו) **כסולת זו שצפה כו'**כדבש שבא מצוף. נראה דשניהם דרשי לשון נופת וכדאמרת מדבש ונופת צופים. ואזלי לטעמיה בירושלמי בסוטה פ"ט הי"ג דפליגי בפי' נופת צופים רא"א דבש הבא מן הצופיה וריב"ח אמר סלת צפה ע"ג נפה:

(ז) **כדבש וחלב המעורבין כו'.**דרש מדכתיב בתריה דבש וחלב תחת לשונך אז תטופנה שפתותיך כו':

(ח) **ככלה שערבה כו'.**דרש נופת לשון נינפי כלה (וכ"ה בילקוט ויש שם ט"ס כדאיתא בר"ה כ"ו ופליגי ר"י ור"ל משום דכאן לא כתיב אחותי כלה כדכתיב בכל הענין לכן דרש לה ר"י דלאו ככלה לבעלה קאמר אלא כמו שערבה כלה לשאר בני אדם שאין זה אלא לכבוד בעלה וכמאן דאמר (בכתובות י"ז) מותר להסתכל בפני כלה כל שבעת הימים כדי לחבבה על בעלה (אבל עריבותא על בעלה אין להמשיל כ"א לת"ח עצמו ולא להשומעים:

(ט) **אין לך משקה סורח ממשקה שתחת הפה.**שכל משקה שכיון שהיא בפיו היא כבר תחת הפה חשובה כסרוחה ומקולקלת אם היה פולטה עי' (ברכות נ'):

(י) **אם הלכות קהות תחת לשונך דבש וחלב.**הלכות קשות בטעמן כענבים קהות עכ"ז הוא בחכמתו ממתיקו בלשונו להשומעים כדבש וחלב על אחת כמה וכמה הלכות המאוששות בריאות בטעמם לכל:

(א) **מיחו על עצמן.**עמ"כ ובילקוט ר"פ בשלח הגי' נתעסקו בעצמן. ולשון מיחו היינו שמיחו על רשות אביהם עליהם בנשואין וכי"ב (בפסחים פ"ג ועירובין פ"ב):

(ב) **וישב עליהן בפרוזדור.**פי' ישב עליהן בדין בחצר החיצונה לעיני (כל ובויק"ר פי"ט ישב עליה בפרדימוס ג"כ ענינו כהך דהכא):

(ג) **ראובן הראובני שמעון השמעוני.**ר"ל שקראו מן ראובן הראובני לומר שיצאו יריכם דומין לגדולי המשפחות ראובן ושמעון עצמן וע"ז סותר ר' מרינום דהא דרך לקרוא כן כמו שקורין בריוני סברוני לאיש הבא מעיר ?פאר או סבריי' אלא עיקר הדרשה כדר' הונא בשם ר' אידי כו' מדכתיב ה' בראשו ויו"ד בסופיה:

(ד) **בזרות ארבעה דברים.**עי' בויק"ר בהגהותי ש"נ בס"ד ע"ש:

(ה) **לבנימין אלכסנדרי.**שמעתי שצ"ל אלוסנדרי פירושו ימיני כי דרום וימין בלשון רומי אוסטער ואותיות אל נוספות כדרך שימוש לשון הערבי:

(ו) **היא הכניסה לו י"ג.**פסיקתא דאנכי ותנחומא תרומה סי' ה' (ומה שמביא מאמר זה כאן. אולי יש לכוונו למ"ש בכוונות ברכת ישתבח שבפסוק זה יש י"ג דברים ג"כ ע"ש. ועי' זה"ק תרומה קל"ב):

(ז) **ואתן נזם על אפך זה נזר הקודש.**נראה שזהו מה שהיו כתוב עליו קודש לה' והיה זה כבין עיניו נגד החוטם. לכן קרי ליה על אפך ומה שנשאר ממנו לסבב מאוזן לאוזן קורא ציץ עגולים על אזניך כדלהלן:

(ח) **כלים ע"י משה ובשמים ע"י שלמה הה"ד ותתן כו'.**אין הדבר מובן שע"י משה כנסו ישראל הוא שהכניסו להקב"ה למשכן כלים ובשמים. אבל שהכניס הוא לה לא נמצא כדומה שעיקר הגי' צ"ל הכניסה לו כלים ובשמים ע"י משה והוא הכניס לי כלים ובשמים ע"י שלמה והיינו שע"י משה הכניסה לו במשכן כלים ובשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים ונגד זה בימי שלמה הכניס לה בימי שלמה שהביאו לשלמה מלך ישראל מנחה זהב לכלים ובשמים (ואפשר צ"ל כלים ע"י דוד ובשמים ע"י שלמה והיינו כמ"ש (שמואל ב' ח') וישלח תועי וגו' כלי כסף וכלי זהב וכלי נחושת:

(ט) בא שלמהופי' כפרים עם נרדים עם כלראשי בשמים כצ"ל. וזהו שלא במנין:

(י) **ואיזה זה הבאר.**שכמו שבמדבר היה מעלה להם כל מיני אילנות כן לע"ל יעשה שיעלה פרדס ומינים:

(יא) **תנא דבי ר' ישמעאל עדיין ולא נאסר כו'.**כלומר וא"כ שפיר היו יכולים לנסך ממה שהיו תגרי עובדי כוכבים מוכרים להם יין מוכן כבר דחשוב ממשקה ישראל מן המותר לישראל. מיהו באמת ברייתא דר' ישמעאל בעצמה לא לענין נסכים נשנית דהא ר"י ס"ל (בקדושין ל"ז) דלא קרבו נסכים במדבר כלל. והיא שנויה בספרי פרשת בלק בעובדא דבנות מואב ע"ש רק דהמדרש מייתי לה הכא ע"ד רבנן דאמרו ממה שתגרי עובדי כוכבים מוכרים להם:

(א) **כרכם כמשמעו.**שגם בימיהם הי' ידוע בשמו זה שגם בלשון רומי נקרא כן (וכמ"ש במוסף ערוך שרוב מיני ראשי בשמים נלקח שמם בלשון רומי ושאר לשונות מן שמותיהם בכתובים בלה"ק):

(ב) **קנמון היה גדל בא"י כו'.**ב"ר פס"ה וש"נ:

(ג) **שהוא פוסה באהל.**י"ל על עשנו בקטורת עי"ל פ"ג פ"ה. וי"ל על גידולו ברוחב עליו וענפיו וראשון עיקר:

(ד) **מתקשטות ומשמחות כו'.**כדכתיב כל בגדותיך מן היכלי שן מני שמחוך:

(ה) **הה"ד מעין גנים כו'.**וסמיך לעיל מיני' כל ראשי בשמים למדרש סמוכין שמן הבאר היו גדלים ראשי בשמים האלו כגנים עלי מעינות:

(א) **מ"ח פעמים באר.**ראיתי כתוב שהן נגד מ"ח נביאים שעמדו לישראל והענין כמ"ש בזוה"ק חיי שרה במדרש הנעלם קכ"ה ששאבו נבואתן מן מ"ח טיפין שמנטפין בעדן (ולכן נקראת נבואה הטפה. שמעתי מהרב המנוח מהור"ר משה מ"מ דשקלאוו דורש לציון תובב"א):

(ב) **הה"ד באר מים חיים.**אפשר דרש דמעין גן התורה מתקיים במי שיש בו מדות שהתורה נקנית בהו כמנין באר (ור"ת מים חיים הוא מ"ח) שאז ממנו יוצאים מים חייה של תורה:

(ג) **זה מלחים כו' כמין לחיים.**לקמן פ"ה דרש לה על לחייו כעריגת הבושם ולכן נאמר בה לשון חיים: