(א) **שמסיימין להשלים בכל יום.**פי' הכהנים בברכתן וכ"ה בב"ר (ואפשר צ"ל שמשימין כלשון המקרא וישם לך שלום) וי"ל מסיימין ל' ציון וחשיבות כמו אדם ודבר המסויים:

(ב) היה העולם מתמוגג והולךכצ"ל:

(א) אלא פעמי רגלים(סוכה מ"ט):

(ב) **אלא מה יאיין עקיביך במסאנא.**כלומר שעקבות רגליך עצמן לא נודעו ונראו מרוב צניעותה שלעולם הם מכוסים במנעלים ולא נתייחפו מעולם:

(ג) **שהיו נועלין בעד כל הצרות.**בתשובת הרשב"ץ ח"א ס"ס ג' הגירסא בעד כל החצרות וכדלהלן ששכח לנעול דלתי ביתו כו' קשור בטבעות דלתותיו כו':

(ד) **נועלים לפני בחג.**נועלים בעד מלאכתם שבשדה ונמנעים לעשותם ועולים לרגל:

(ה) **ואני נועל לפניכם בפסח.**שלא ירדו גשמים עוד בשעת הקציר ומלאכה שבשדות ומוריד לכם הטל שהוא סימן ברכה בקציר ויוצאין וקוצרין כו' ומוצאין מלאה ברכות ע"י הטל. וכן נראה פירושו מדברי הפסיקתא שהובא בילקוט ס"פ פינחס והנוסחא משובשת שם ובערוך ערך אפרגייא הביא מן הפסיקתא כתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם וכתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך א"ר חמא כו' פתח שבתך ואני שבתי והיינו שבשמיני עצרת החג כתיב בסדר פינחס לכם. ובז' של פסח כתיב בסדר ראה לה' אלהיך. לכן דרש אתם נועלין לפני בחג ואני נועל לפניכם בפסח:

(ו) דרכים קשה ויתידות דרכים קשות לפיכךכצ"ל וכ"ה באות אמת:

(ז) **מה ראוי לקבוע רופא כו'.**ירושלמי פ"ב דברכות:

(ח) **הה"ד בריתי היתה אתו החיים והשלום.**למצות מילה שהיא ברית נצרך לברכה שתהיה לחיים ושלום שלא יחלה מחמתה:

(ט) א"ר נתן מעשה שבאתי כו'(שבת דף קל"ד):

(א) **שררך אלו סנהדרין כו'.**במ"ר פ"א ושוח"ט מזמור ב' ופסיקתא דשקלים כל המאמר:

(ב) **אדרא דאזהרותא כו' לזהרא סהרא.**פי' לזוהר ואור והכוונה למושב סנהדרין שמהן תצא אורה ותורה לעולם והן קרויין עיני העדה. ובמ"ע פי' כסא ובית מושב. ובפסיקתא הגי' צווחין לירח סיהרא ודרש שם אגן הסהר כחצי הירח שהוא כחצי גורן עגולה שהיו הסנהדרין יושבין כן:

(ג) **ערמת של חטאים.**שרוב חייבי כריתות שהעובר עליהן בשוגג מביא חטאות כתובים בת"כ:

(ד) **כמה מצות ודקדוקים יש כו'**ונותרות יש בתורת כהנים סוגה בשושנים אלו ד"ת שהן רכים כשושנים א"ר לוי בנוהג שבעולם כו' כצ"ל וכ"ה בפסיקתא:

(ה) **והיא אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי כו'.**עי' תוס' (סנהדרין ל"ז ע"א) ד"ה התורה כו' ובאדר"נ פ"ב:

(ו) **חטה זו סופגת.**בתרומות פ"י תנן שהשעורים שואבות ולא חטים. צ"ל דשס מיירי לשאוב ריח אין נתונין ע"פ החבית של יין וכי"ב. וכאן פירושו שהקמח של חטים סופג ומקבל בתוכו מים יותר משאר מיני תבואה:

(ז) **פסולת שלהן נמדדת עמהן.**עי' (ב"ב דף צ"ד):

(א) **ונמסו כדונג.**בפדר"א פרק ל"ז דרש לה מדכתיב (תהלים קי"ב) שניו יחרוק ונמס:

(ב) **עיניך אלו סנהדרין.**ספרי עקב פסקא מ"א ע"ש:

(ג) **שיוצאת מבית שער.**עמ"כ. ושער נקראים ב"ד וסנהדרין ומלשון מרווחת לרבים משמע דלשון בית שער היינו שלפני הבית שהוא פתח קטן וצר וכשיוצאה ממנו דבר הלכה מרוויח לרבים. ודרש שער בת רבים כאלו כתיב מבית שער לרבים:

(ד) **רבי טביומי אמר שמלבין כו'.**ויק"ר פ"א:

(ה) **רי"א מקום הוא שנקרא חדרך כו'.**ספרי ר"פ דברים ע"ש:

(ו) **עד שיחיה ריפע.**במ"ע פי' שהן הרים גבוהים בצפון הישוב. ובילקוט ישעיה מהפסיקתא מאמר זה שנוי בלשון פלוגתא ח"א עד אוקיינות יקבי המלך ממ"ה הקב"ה. וח"א עד שיחי דיפו יקבי המלך שלמה (שעשה שם שלמה יקבים וברכות מים):

(ז) **עד כסה"כ ואומרת להקב"ה צר לי המקום גשה לי ואשבה.**כ"ה בילקוט ישעיה רמז תע"ב וכצ"ל:

(א) מה יפית בנטיעה מה יפית בערלה ומה נעמת בנטע רבעיכצ"ל וכדלעיל פ"א פכ"א וכאן הנוסחא מעורבבת ע"ש וסיום המאמר כאן ומה נעמת לימות המשיח הוא הוספה בטעות לפי ערבוב הנוסחא מאיזה מעתיק:

(א) פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעליכצ"ל:

(ב) **אשר שבו אין כתיב כאן אלא כו'.**עמ"כ. ור"ל דחמ"ו בבבל היו שנשבו לשם בגולה מא"י. אבל מרדכי ואסתר בפרס ומדי לא נשבו לשם מא"י רק אח"כ כשמלכה מדי ופרס עלו מבבל לשם (ונכון יותר לגרוס אשר ישבו שם אין כתיב כאן):

(ג) **שירה לפניך אני כברוש רענן הוי אומר אני הוא שכפפתי.**כ"ה לעיל ספ"א וכצ"ל:

(ד) רבנן ורשב"י כו'.(מגילה י"ב):

(ה) **ר' ברכיה בשם ר"ל בב' מקומות פעלו כו'.**איכה רבה פ"ג אות כ':

(ו) **כ"ג מכל אומה.**ונמצא אף שחנניה מישאל ועזריה לא השתחוו מ"מ עשרים הנשארים השתחוו. וטעם למספר כ"ג לא מצאתי ואולי הוא כחשבון סנהדרי קטנה. ואי הוי גרסינן בה י"ג הוי אמינא בה טעמא שהוא כדי שיהיו שם עשרה מישראל לבד חנניה מישאל ועזריה שיהיה שייך בהם קדוש השם בפרהסיא שאינו אלא בעשרה מישראל כדאיתא (בסנהדרין ע"ד) ע"ש. והמקדש עצמו אינו מן המנין:

(ז) **ושלשה מכל אומה.**להאי מ"ד א"ש כפשטיה טפי הא דכתיב אכלי קורציהון דכולהו יהודאי הוא:

(ח) **א"ל הנה הנביא לפניכם.**אבל דניאל לאו נביא כדאיתא ריש (מגילה ג'):

(ט) **נסגוד ליה או לאו כו' חבי כמעט רגע כו'.**בחידושי הרשב"א והרא"ה והריטב"א (כתובות ל"ג) הביאו ראיה ממדרש זה לדעת ר"ת בתוס' (פסחים נ"ג) דאנדרטא של מלך היה הצלם של נבוכדנאצר ולא עבודת כוכבים. אבל מלשון הרמב"ן בחידושיו בכתובות שם נראה שהוא הבין בדברי המדרש שעבודת כוכבים היה רק שיחזקאל א"ל חבי שהיו יכולין להחבא והמה רצו דוקא לקדש ש"ש כדמפ"ו שעמדו על רגליהם ופזרו עצמן בין האוכלוסים ועמש"ש בס"ד בחידושי (לברכות נ"ז) בזה:

(י) **א"ל בין מתקיים כו'.**זוהר (תולדות קמ"ב) ועי' בשמ"ר פ"ט שירדו בסימן ובספרי ריש פרשת האזינו סוף הפסקא:

(יא) **הלכו ופזרו עצמן בין האוכלוסין.**ת"כ סוף פרשת אחרי מות פי"ג שכל האוכלוסין היו שטוחין על פניהם משתחוים והם עומדים כתמרים כמ"ש זאת קומתך דמתה לתמר והיינו נמי דקרי להם להלן בשם עמודים שהיו נראים אז כעמודים בכל ההמון עם רב:

(יב) **ואית דאמרין חנניה מישאל ועזריה.**שוח"ט מזמור א' וע"ל פ"ח פ"ז:

(יג) **כמין טלנס.**אפשר צ"ל כמין טנדס שפירושו אהל כך נעשה ראש עליהם מלמעלה כאהל והן בתוכו:

(יד) **כמין אוקיי.**במ"ע ערך אווקי פי' אווגי בגימ"ל הוא אור מזהיר ולדעתי עיקר הפי' הוא מענין אקי שהביא הערוך מהפסיקתא ופירשו שמפנים דרך לפני המלך וקורין לפניו אוקי פירוש התרחקו. כן כאן היה האש מתרחק ומפנה דרך לפניהם בכל מקום שהיו מהלכים בו:

(א) **מן תלת אנבונין כו'.**כ"ה בבמ"ר רפ"ג וכצ"ל:

(ב) **אימוס שירוף.**עמ"כ. ובמוסף ערוך גרס אמקסירוס ופירושו בל' גריקו"ש חצי שרוף (ובשוח"ט מזמור כ"ב הגי' אמבירוס וט"ס הוא):

(ג) **פריטין.**במדרש שמואל הגי' אפירטיס והוא בלשון לוטיינ"ו אפריטא עבד השופטים:

(ד) **עילאה סקו ואתו אין כתיב כאן כו'**כצ"ל:

(ה) **שהם שוברים את הדברים.**עמ"כ וי"ל כמו סוברים פי' מבינים הדברים דאסכלוסטיקא פירושו הלומדים חכמה בבתי הספר (וכ"כ במ"ע ערך אסכולי' ולכן הם מבינים דבר:

(ו) **מימרם כו'.**שמכתן יצה"ר על זנות. אפשר הוא כמו מיומס שהם לצים שבבתי טרטיאות שמתלבשים בפרצופת כמ"ש בערוך והם היו מדברים דברי ליצנות בטיאטורוס המפתים לזנות בימי נ"נ:

(ז) **נחשדין.**עמ"כ ואפשר גרסי' נשחדין ומפני שבמלת אמשדרפניא אותיות חשד כסדרן כתבו המעתיקים נחשדין:

(ח) **והדברי מלכא קשישא איסטרלוגוסי.**לומר שהדברי מלכא אינו מיו אומה בפ"ע שא"כ לא נשרפו רק ג'. אלא הן הזקנים וחוזי כוכבים שהיו לפני המלך (ועמ"כ לעיל ד"ה ונשרפו ד' מלכיות) והדברי כמו הוברי שמים (ישעיה מ"ז) או הוא מענין תחבולות עי' מ"ע ערך דבר ו'. ולכן כשתמה נ"נ וקם בהתבהלה כשראה מהלכין גו נורא כתיב עני ואמר להדברוהי ולא לשרים אחרים כי הן חוזי הכוכבים וחכמי תחבולות וידעו סבת הצלתם:

(ט) קדמי להחויא עמי עבד בגופוכצ"ל כו':

(י) מארבע הרוחות בואי הרוח ואיזה רוח(כפי' המ"כ דמן ה' דהרוח דרש) א"ר פנחס כצ"ל:

(יא) **שבת ויום הכפורים היה.**זה שהיה יוה"כ יש לאסמוכיה לפי מ"ש כאן לעיל שמ"ש ביחזקאל (ל"ו) עוד זאת אדרש לבית ישראל נאמר באותו יום על חנניה מישאל ועזריה (ומה שאח"ז כתוב שם נבואה דתחיית המתים כמ"ש כאן דבאותו היום היה) ונאמר שם בתחלת הפרשה כה אמר ה' אלהים ביום טהרו אתכם מכל עונותיכם. דמדריש ביום ההוא יום טהרה וכפרת עונות היה והיינו יום הכפורים שנאמר בו לפני ה' תטהרו. והא דבשבת היה אולי י"ל ממ"ש גבריא אלך כפיתו בסרבליהון פטישהון וכרבלתהון ולבושיהון ואמרו בסנהדרין (צ"ב) על זה שלא ישנה אדם עצמו מן הרבנות ע"ש בפירש"י וכאן דס"ל בשבת היה והיו לבושין בגדי שבת ואע"ג דביוה"כ בלא שבת נמי אמרו בשבת (קט"ז) כבדהו בכסות נקיה. אפשר נקיה לחודיה אמרו וכמ"ש בפדר"א נקיים כמלאכי השרת ולא בגדי שבת ממש):

(יב) לצלמא דדורא א"ל.(דניאל לנ"נ) ואית ליה ממשא כצ"ל. ואפשר שצ"ל לצלמא דרוחא ליה ואית ליה ממשא כו':

(יג) **נטל ציצו כו'.**זוהר תרומה (קע"ה) ע"ש ובת"ז (תס"ז ק'):

(יד) **לחיה ולבהמה.**לחיה זה כלב שהוא מין חיה כדתנן פ"ח דכלאים לרבנן. ולבהמה זה חמורים

(א) **ככומר זה של ענבים כו'.**ירושלמי שקלים פ"ב:

(א) **מצפים ומקוים לישועתו כו' כל היום.**זהו שקבעו בתפילת י"ח כי לישועתך קוינו כל יום (כ"ה הנוסחא הנכונה. והאומרים כל היום נראה כמעיד עדות שקר בעצמו) וכמ"ש (בשבת ל"א) ששואלין בעת הדין צפית לישועה:

(ב) **ומיחדים שמו ב"פ ואומרים כו'.**נראה שזהו ד"א על ועלי תשוקתו ודרש ועלי אני מקבל אהבתי דהיינו יחודו וכמו שקבעו (במטבע קדושה) פעמים באהבה שמע אומרים:

(א) **אעפ"כ לשעה.**שקראו בלשון לינה בעלמא לפי שעה ועוד נשכימה לכרמים. ועי' (בעירובין דף כ"א ע"ב):

(א) **אם פרחה הגפן זו קריאת שמע.**שמיד שפרחה הגפן אלו ישראל היינו תינוק היודע לדבר (וכלשון פרח בקטן פורח ובאיוב ל' על ימין פרחח) חייב ללמדו ק"ש כדאיתא (בסוכה מ"ב):

(ב) **פתח הסמדר אלו בהכנ"ס ובית המדרש.**כשהגדילו הקטנים מעט והן כמו סמדר מיד הולכין לבהכנ"ס ובהמ"ד (ושניהם על נשכימה קאי שמיד שמתגדלין וראוין לדבר מחנכין אותם לכך):

(ג) **תינוקות שיושבים ועוסקים כו'.**זהו כשהגדילו יותר שאז יושבין ועוסקין בתורה כראוי:

(א) **כל מגדים כו'**בבעליהן ואין מכירות אדם אחר וכמ"ש בעירובין (כ"א) שאוגדות פתחיהן לבעליהן:

(ב) **כך בדורות האחרונים ריב"ז כו'**ור"י ור"ע ותלמידיהם עאכ"ו בדורות הראשונים אנשי כנה"ג הלל כו' ור"ג הזקן ועליהם הוא אומר חדשים כו' כצ"ל וכ"ה בויק"ר פ"ב (אלא ששם קורא לכל אלו חדשים ולאבות והנביאים הוא דקרי ישנים):

(ג) **צפונים במצות.**כד"א בלבי צפנת. אמרתך: