(א) **נקראו הנביאים מלאכים.**עיין ב"ר פס"ח ובמ"ר ר"פ ט"ז:

(ב) **פנחס בשעה שהיה רוה"ק כו'.**לקמן ס"פ כ"א:

(ג) **מבית אב שלהן.**פי' על שם עיקר ענינם. שהוא שליחות לדבר בשם ה' נקראו מלאכים כלומר שלוחי ה' (וש"ב הרב מוהר"ר מאיר ברלין ממאהליב הגיה בית אב שלהן שנקראו הנביאים מלאכים הה"ד כו'. ופירושו בנין אב של כל הדרשות האלו שהביאו כאן הנה מקרא זה אבוהן דכולא):

(ד) ביירה ויהב ארנונא.(בסנהדרין כ"ז) אמרי' שמותר לזרוע בשביעית משום ארנונא (ובירוש' משמע חרישה מועטת וע"ש בתוס') ובערוך ע' הונא הביא הגי' אנונא ע"ש פירושו:

(ה) **לשמוע בקול דברו.**א"ר תנחום בר חנילאי זה משה בנוהג כו' כצ"ל. ודרש לשמוע בקול דברו קאי ג"כ על גבורי כח דרישא זה משה שהיה בכחו לשמוע כל הדבור. וכן דרש על זה להלן שויתי עזר על גבור (הר"מ ברלין):

(ו) **ר"א פתח ישובו כו'.**במ"ר רפ"ח:

(ז) שבאין וחסין בצילו ותפס לשון המקרא (רות ב) אשר באת לחסות תחת כו':

(ח) נעשו עיקר כישראלכד"א דגן בחורים כו'. כמו שהדגן עיקר המאכל שעליו יחיה האדם. כן הבחורים עיקר העם בכחם. ורמיזי ג"כ במאי דכתיב לקמיה ילכו יונקותיו כו' שדרשוהו (בברכות מג) על בחורי ישראל:

(ט) **תני רשב"י למה נקרא שמו לבנון.**ספרי שם:

(י) **לא ניתן ד"ה אלא להדרש.**רות רבה פ"ב (ועיין מגלה י"ג) ופירש הדין קריא ויכתבם שמעיה כו'. לפ"ז משמע שמשה כתב ותיקן כל המשמרות הכתובים בד"ה שם. אבל (בתענית כ"ז) ובירושלמי שם חולק ע"ז ע"ש:

(ט) **לפני המלך זה ממ"ה הקב"ה.**מפני שכתוב כאן המלך סתם. ולהלן שם במשמרות הל וים כתיב לפני דוד המלך. לכן דרש ליה על ממ"ה:

(י) **וצדוק זה אהרן הכהן.**אפשר דרש שהצדיק הדין עליו כמ"ש וידום אהרן:

(יא) **אף לוי היה שמו.**ר"ל ז"ש הסופר מן הלוי לשון יחיד ולא מן הלוים כמ"ש בכ"מ. דדרשי' ליה על לוי יחידי ששמו כן:

(יב) **י"ח כו' ה' לצורך עצמו.**נראה שזהו פרטן. א' גלית (שמואל א' י"ז). ב' מאתים ערלות (שם יח). ג' ויצא דוד וילחם בפלשתים (שם יט). ד' קעילה (שם כג). ה' גשור גזרי ועמלקי (שם כז). ו' צקלג (שם ל). ז' בעל פרצים (שמואל ב' ה'). ח' עמק רפאים (שם). ט' מתג האמה (שם ח). י' מואב (שם). י"א הדדעזר (שם). י"ב ארם דמשק (שם). י"ג ארם בגי מלח (שהיא מלחמה אחרת והוא אדום כמ"ש בתהלים). י"ד בני עמון (שם. וי"א וי"ב). ועוד ארבעה כן מלחמת ד' בני הרפה (שם כ"א) שנאמר בכ"א מהן ותהי עוד מלחמה (וכפשטי' שהן מלחמות אחרות ערד"ק. ולדרשת חז"ל דויך אלחנן את גלית הגת הוא גלית הפלשתי. אפיק חדא ועייל חדא במקומה הא דכתיב (שמואל א' י"ח) ויצאו שרי פלשתים וגו' שכל דוד מכל עבדי שאול) הרי י"ח מלחמות. וחמשה שלצורך עצמו שבהן נראה שהן. א' מאתים ערלות שהיה להתחתן במלך. ב' גשורי גזרי עמלקי שהיו לצורך עצמו לשלול מהם שלל להחיות נפשו ונפש העם אשר עמו. ג' ציקלג. שעל שהיה מתגרה תחלה בעמלק לצורך עצמו הוא שפשט עמלק בצקלג (ועוד נראה שמלחמה זו באה לעונש דוד על שאמר לאכיש שיתחבר עמו להלחם בישראל וכ"מ אח"כ בתועליות הרלב"ג שם). ד' מלחמת בני עמון. דוד הסבה בעצמו על שעבר על ד"ת ושלח לדרוש שלומם כמ"ש ז"ל שם. ה' מלחמת יושבי בנוב מילדי הרפה שכתוב שם ויאמר להכות את דוד אמרו (בסנהדרין צה) שבשביל דוד היתה ע"ש (ואי בעית לאפוקי חד מיניה ולחושבה לצורך ישראל. עייל במקומה מלחמת גלית הפלשתי שמשמעות פשט הלשון שהיה שואל דוד מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי וגו' שבשביל זה הוא שעלה ברצונו תחלה להלחם בו. לכן חשובה לצורך עצמו):

(יג) ר"ע ואית דמתני לה בשם ר"ש בן עזאיכצ"ל. וכן שנויה באדר"ן ס"פ כ"ה משמיה דבן עזאי:

(יד) **וכן הלל אומר כו'.**שמ"ר פמ"ה:

(טו) **ה' בסוף תיבותא עמ"כ.**ועמ"ש בס"ד בהגהותי לשמ"ר פ"ג בזה:

(טז) **מתלא אמר דעת קנית כו'.**קה"ר פ"ז [ובמ"ר] פי"ט (ונדרים מ"א):

(יז) **שדיבורך חביב עלי כו'.**דבריו בשפתי דעת להורות לעושי המלאכה. וגם כמ"ש להלן שהיה אומר וכותב על כל דבר שמו של מלך (שהוא היה מיחד השם עליו כפי שנצטווה ביחוד. ובכח זה הוא שהיה ביכלתו של משה לבדו להקים המשכן כמ"ש לעיל ס"פ פקודי):

(יח) **א"ר שמואל בר נחמן כו' י"ח צוויים.**ירושלמי פ"ד דברכות:

(יט) ואגרנימון של מדינה פי' במ"ע ממונה על מכירת מאכל ומשקה שבשוק:

(כ) **ברם הכא ויקרא אל משה וידבר ה' אליו.**א"ר אבין כו' כענין שנאמר אני אני כו' כצ"ל. הר"מ ברלין (וע"ל פי' שישעיה קבל נבואתו כמשה מפי הקב"ה לכן למדין ממנו למשה):

(כ) **ונתרזיה מתוך כו'.**עמ"כ והוא מרפיון מעיים מפני החלחלה כההיא (דמגילה ט"ו) על ותתחלחל (וכן כאן כתיב קול ה' יחולל כו' שנדרש על שעת מ"ת. וכתיב בסיפיה ובהיכלו כלו אומר כבוד. כשנקבע הדבור במקומו בהיכלו (במשכן ובמקדש עי' תנחומא שם) אז היה האומר כבוד כלו שכל מלכי עובדי כוכבים שכנו בכבוד ולא הזיק להם הדבור עוד כדלהלן):

(כא) **מתים.**אבל משהוקם אוהל מועד תני ר"ח כו' כצ"ל:

(כב) **תני ר' חייא כו'.**בתו"כ כאן. וכן ברוב המקומות שמובא בויקרא רבה תני ר"ח הוא בת"כ. ומכאן שר"ח סדר תו"כ. וכן סדר ומסר לרב כל כללי דאורייתא. וכן סדר עולם רבא הדר ר"ח אליביה דר' יוסי כמ"ש בס"ד בהגהות ריש שה"ר:

(כג) **היתה הנבואה מצויה כו'.**לכן היו מרגישין בקול הדבור ומתחלחלין ממנו. ומשהוקם המשכן לא היתה מצויה עוד. לכן לא הרגישו עוד:

(כד) מה בין נביאי כו'. ב"ר פע"ד:

(כה) **כאדם שבא מארץ רחוקה.**ר"ל שלכן כתיב בהם בלבן ואבימלך ובלעם לשון ויבא אל כו'. שאין זה מקומו הראוי לו ובא ממרחק אליהם. ובחנם דחק היד"מ:

(כו) **מה בין משה כו'.**עיין (יבמות מ"ט) ובחידושי הרמב"ן שם:

(כז) **שאין בו דעת.**פירוש דרך ארץ וענוה שלא יתגאה בחכמתו וקרבתו לפני המקום. וכדרשת האדר"ן שהביא המ"כ לזה מאם נבלת בהתנשא. ועיין תדא"ר פ"ו שמשם הועתק מאמר זה לכאן: