(א) **אלו ואלו ערלים כו'.**פסיקתא דפ' החדש:

(ב) **אלולי שאסר הקב"ה עצמו כו'.**ע"ל פל"א אסור ברהטים שאסר כו':

(ג) אר"י מלבא לקחת כו'. פי' בס"ד בהגהות בב"ר פמ"ד ע"ש:

(ד) **שנאמר ה' למבול ישב ה' עוז לעמו יתן וגו' וראה בו שושנה כו'.**ז"ש ישב ה' עוז לעמו יתן שבזה כביכול נתיישבה נפשו ורצונו שעתיד ליתן עוז לעמו. ובזה ברכם בשלום:

(ה) **אמרין כו' עד איתחסם ר"א.**עמ"כ ובערוך ע' חסם. ויש לפרש אתחסם ר"א בתחלה כלומר יודע היה רק שחסם פיו וא"כ אין זה שם לגנאי:

(ו) **שנאמר מרוב זנוני זונה כו'.**מקרא זה נאמר (נחום ג) על נינוה שהיא מארץ אשור זרע שם ולא מכנען זרע חם. ובאמת נראה שא"צ להביא כאן ראיה כלל שבפירוש כתוב בפרשה כאן כי בכל אלה נטמאו הגוים (ומקרא זה שנאמר מריב זנוני כו' הוא איזה גליון לדוגמא):

(ז) כמעשה אלוהה"ד כמעשה ארץ מצרים ר' ברכיה ור"י כו' נקיין מן עננא ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקיה תני הרואה כו' כסדרן ורקיע בטהרתה אומר ברוך כו' לא ראו אור בהיר הוא בשחקים תני ר"י כמעשה ארץ מצרים כו' כצ"ל וכן בירושלמי פ' הרואה גרסי' בברייתא רקיע בטהרתה ג"כ וע"ז הוא שמפרש ריה"ג לאחר ג' ימים. ומשום הא דעצם השמים לטוהר מביאו דזהו לטהר. ועיקר הדרשא דכמעשה לבנת הספיר שמביא כאן הוא משום דדרש להלן הוא וכל ארגלייא שלה. ולומר דהכי דרשינן כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען כמוהם וככל פרטיהן וכיוצא בהם:

(ח) **דרש לוי בר סיסי כו'**שה"ר פ"ד פ"ז (וע' במכילתא) פ' בא (הר"מ ברלין.):

(ט) **א"ר שמלאי כ"מ שאתה מוצא כו'.**ב"ר פכ"ו וש"נ ע"ש בהגהותי בס"ד:

(י) **מהו ביהוסף יה מעיד עליו שלא כו'**כצ"ל וב' אותיות אלו של שם הן עדים לישראל שבטי י"ה על קדושתן מעריות כמ"ש בשה"ר פ"ד פי"א:

(יא) גבר חכם בעוז(משלי כד) זה בועז ואיש דעת כו' כצ"ל:

(יב) **אר"ל שלא תאמר בגופו כו'.**פסיקתא דעשרת הדברות בסופה:

(יג) אלא יהי אומרכאשר אמרת העיני בשר לך אם לא אפרסמנו היו הבריות אומרים בלבבם מי יראנו כי העיני בשר לו שיסתכל כביכול במעשינו. לכן פרסמו הקב"ה (ואפשר ז"ש במענה צופר (שם יא) על זה כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן כלומר שבזה מודיע הקב"ה שהוא יודע במעשה הרשעים אלא וירא ולא יתבונן ומניח להם לעשות ולהטבע לפעול יצירת הוולד כדרכו):

(יד) **ברם הכא שניהם נהנין.**אך אין המשל דומה כ"כ לנמשל שהיא אינה נגנבת רק ג"כ גונבת והבעל הוא נגנב והוא מפסיד כמ"ש במ"ר פ"ט (רכ"ט ב'):

(טו) **ר' מנשיא בר בריה כו'.**מס' כלה פ"ב:

(טז) **ואינו זן עיניו ממנו זוכה כו'.**נגד מ"ש לעיל נואף בעינו נקרא נואף. מביא זה לטובה שהנשמר בעינו מלהנות מדבר ערוה מקבל שכרו כראוי ג"כ: