Chidushei HaRadal on Bereshit Rabbah Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(א) **האורה נבראת תחלה ואח"כ העולם.**כ"ה בשמ"ר רפ"נ. והיינו שמים וארץ (ואין זה ענין לפלוגתא דאור או חשך נברא תחלה דשלהי תמיד) וכ"מ בילקוט ועי' בויק"ר פל"א:
(ב) **מפתח פומך לן.**מלת לן. נראה רומז לפי שבאמת בראשית נמי מאמר הוא. רק הוא מאמר סתום שלא נתפרש בתורה. . רק התחילה האמירה לן באור. וסובר כר"ן שמים וארץ נבראו תחלה. ופתיחה דר"י פתח דברך אדר"ש בר"י דהכא קאי:
(ג) **שמחה לאיש כו'**במענה פיו ויאמר אלהים יהי אור. ודרש שמחה על האורה כד"א אורה ושמחה וכתיב אור צדיקים ישמח:
(ד) **שנתעטף בה כו'.**ע' שמ"ר פט"ו ופנ"ב ושוח"ט מז' כ"ז ומז' ק"ד:
(ה) **מדרך הקדים וגו'.**והארץ האירה מכבודו. ואין כבוד כו' כצ"ל וכן הוא בויקרא רבה שם:
(ו) **והלא ס' ויקרא מלא הלכות.**כלומר יותר מבס' דברים. ולמה זה קרא אור יום שהוא עיקר לס' דברים. ומשני שגם בויקרא שנה בו דבר משארי האורות. וכתב בו וירא ה' כי טוב. והאי ויקרא כו' לא היא אור כו' הוא ענין בפ"ע שלא כמ"כ ועיין בילקוט נראה מסידור המאמרים כמ"ש ע"ש:
(ז) **והיכן היא נגנזה.**עיין שמ"ר ריש פ' ל"ה:
(ח) **כאינש כו' לז' יומי משתותי.**עמ"כ שפי' אף שאינו מספיק אלא ליום אחד. וראוי להוסיף על דבריו ומשום שעיקר שמחה חד יומא. כמ"ש במ"ק (ט' ע"א):
(ט) **מנין שאין מברכים על הנר.**בירושלמי פ"ח דברכות ושוח"ט מז' כ"ז:
(י) **ידעת השחר מקומו הידעת מקומו כו'**אתמהא לפי הלשון דכאן היה נראה לפרש איזהו מקום השחר בכל יום להאיר (ולפמ"ש במ"א בס"ד פי' ל' עליית השחר שהוא הסתלקות שחרות הרקיע ומתחיל להתלבן מן האורה יהיה פי' מקום השחר כאן מקום שמתחיל להשחיר בערב להכסיף פני רקיע ולהסתלק לובן ואור היום. ומיושב מ"ש השחר אחר הבוקר אע"פ שעליית השחר הוא קודם האיר הבוקר) ובירושלמי דברכות שם הגי' הידעת מקומו של אור ז' ימי בראשית היכן נגנז:
(יא) **אין הקב"ה מייחד שמו כו'.**עיין בארוכה בתנחומא תזריע פ"ט ובתוס' תענית ג' ד"ה ואלו כו'.
(יב) **שהיה בורא עולמות ומחריבן.**ע"ל פ"ט ובקה"ר פ"ג פי"א. ושוח"ט מז' ל"ד:
(יג) **והנה טוב מאד דין הניין לי.**לשון והנה דייק כלומר והנה עתה טוב מאד ולא קודם לכן. וז"ש את כל אשר עשה לומר שאף בסדר זמנים שהיה קודם לכן ראה והשגיח בהן ומצא טוב מאד את אשר הנה עשה כעת שראוים להקרא טוב להתקיים וכמ"ש הרמב"ן שהראיה והנה טוב הוא עלהקיום ע"ש:
(יד) **ארבעה דברים הרים שמים כו'.**קרוב בעיני שצ"ל המים שמים ומפני שכתוב ע"פ המים קאמר שהמים נבראו ג"כ בו ביום. וע' רפ"ב דחגיגה ובפר"א פ"ג. וע"ל ספי"א שחושב רק ג' דברים שנבראו ביום א' שמים וארץ ואורה. ואין מובן יפה שייכות הא דר"ש ב"א אקרא דיום אחד כאן:
(טו) **שמא אחד שני שלישי.**דמשמעו שאין האחד מצטרף יחד עם האחרים במספר יחד וכדמפרש ברבה נשא פי"ג ובפסיקתא דויהי המקריב שעד הקב"ה יחידי נתאוה לדור בתחתונים עם בריותיו אלא שלא נשלם התחברות עם בריותיו עד הקמת המשכן. ושם נאמר ביום הראשון. אבל כאן נאמר יום אחד: