הה"ד אני אמרתי אלהים אתםוכדפירש רבי פנחס לקמן סוף סימן זה:

אותו מעשהשל עגל:

**מהו חרות כו'**דרש על הלוחות בשביל מה שכתוב בלוחות יהיו בן חורין:

מן השעבודאפי' כשיחטאו רק יענשו בשאר יסורין

מצוה אחתואף דאמרינן לעיל פ"ל ובב"ר שצוה לאדם שש מצות י"ל לפי שכולם נרמזים בפסוק אחד קראם מצוה אחת:

כדי שייימנהמפני שמצות אדה"ר לא היה בה אלא שב ואל תעשה. לכן אמר כד שיקיימנה כי בשב ואל תעשה נמי יצדק קיום המצוה:

**ישראל שהם עושים ומקיימים.**כי בתרי"ג מצות יש קיום ומעשה ממש דהיינו ברמ"ח מצות עשה אינו דין כו':

כאחד ממנופי' כא' ממה"ש וע' בב"ר פ' כ"א:

**שנהלו מהקב"ה כו'**כך כתיב התם וממדבר מתנה וממתנה נחילאל. ומפרש שבמדבר זכו למתנת התורה. וממתנה היינו התורה זכו לנחלת אל להיות חיים וקיימים:

בא מות עליהםדריש ומנחליאל במות בא מות:

ג' שעותעי' לעיל בב"ר פ' י"ח גבי ולא יתבוששו:

**או כאדם או כחוה.**מספקא לן בפירושא דהאי קרא. אי הכוונה להדמות את ישראל לאדם שנגזר עליו צער פרנסה. וכן ע"י השעבוד ישראל מצטערים בענין פרנסתם. או הכוונה להדמות אותה לחוה שנגזר עליה ששעבוד ממש כאומר והוא ימשול בך והיא דמי לשעבוד של ישראל ממש:

**או כאדם או כחוה.**שהם הראשונים ששלטו בעולם:

הפלתם עצמכםמגדולתכם:

**אלא ע"י מלאך.**שהוא אחד מהשרים העליונים. ופי' וכאחד השרים כמו ובאחד השרים שכמה פעמים מתחלף הכ"ף בבי"ת. ור"ל שלא יקבלו נבואה אלא ע"י אמצעי והוא המלאך:

**הה"ד ואני אמרתי כו'**שהמלאך הזה הוא הנגזר עליהם כשחטאו ונסתלקה שכינה מעליהם. ולהכי מייתי סמך מפסוק זה דמשמע חמיניה לפי דרשתו שבזמן שהיו חביבין לא היה שום אמצעי בין ה' לישראל ולא ניתן מלאך בהנהגתם אלא כשחטאו. ואיידי דמייתי הכא הני קראי ריש בהו כל דמשכח כדרך המדרש:

משעה שעמדתם בסינידריש ואנכי אמרתי משעה שאמרתי אנכי ה' אלהיך:

שנא' כי מאהבת ה' אתכםכלו' כשעמדו בסיני והתחילה תורה לכתוב ונכתב פסוק זה בתורה:

**היאך אני יכול לשנוא אתכם.**כי לא אדם אני להנחם אלא שמעשיכם גרמו:

**ואיך אשיתך אלא שנאה.**ופי' בבנים אחר היותכם חביבים לפני כבנים:

**שנא' ואיבה אשית.**ונקט אשיתך בל' הנאמר אצל איבה:

**ר' יהושע אומר חייבתם עצמכם.**בתנחומא מפורש יותר איך אשתיך בבנים אני הייתי מלמד סניגוריא עליכם ואתם גרמתם לקטרג אתכם ואין אשיתך אלא חיוב כמד"T אם כופר יושת עליו ע"כ. ואני אמרתי איך אחייבך ואלמד עליכם קטרוג אחר שהייתם חביבים לפני כבנים. אלא שאתם גרמתם לעצמכם:

ור' ברכיה אמר ביירתם(לשון ריקות. כד"א אוביר ולא אעביד) בתנחומא אי' אין אשיתך אלא לשון הפקר כד"א ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית וכו':

למה נקראת חמדההלא יש כמה ארצות אחרות שהם יקרות ונחמדות ולמה נקרא א"י חמדה סתם:

**ההר חמד אלהים לשבתו.**וכן אי' בילמדנו ההר הטוב זה יהמ"ק שנא' ההר חמד אלהים לשבתו:

**שחמדו לה כל המלכים.**כי זו מעולה לעיני הכל שאפי' בעלי ארצות בריאות וטובות יתאוו לה:

אלא ג' מליןדהכי קים להו. והם היו מלכים גדולים בח"ל והיה לכל אחד בא"י חלק מה למה שהיו הכל מתאוים לא"י כדאי' בתנחומא וכן לעיל בב"ר פ' פ"ה:

שנא' לך לך מארצךדאי' בב"ר פ' למ"ד שבשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם צובה ראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים אמר הלואי לא יהיה לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אותם עסוקים בניכוש בשעת הניכוש בעידור בשעת העידור אמר הלואי יהיה לי חלק בארץ הזאת אמר הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת:

**יצחק גור בארץ הזאת.**בילקוט מסיים הרי הקב"ה מחבבה לפני יצחק:

יעקב ונשאתני ממצריםובתנחומא יליף מן בקברי אשר כריתי:

**ולמה הם מתחמדים לה.**אפי' להקבר שם:

**מפני שהם חיים תחלה לימות המשיח.**כדילפינן בב"ר פ' צ"ו:

**אין עורו מחזיק בשרו.**שהעור כווץ וגומד לאחר הפשטה:

**אין א"י מחזקת את פירותיה.**שהיתה מרבה פירות בישיבה עד אפס מקום להצניעם:

**קל לאכול שצדין אותו מהפקר.**כך א"י פירותיה קלין לאכול שנותנת פירותיה בשופע בטורח מועט:

ממהרת לבשלכי הארץ חמה ע"כ ממהרת הבישול. וכן קלת המריוץ בא מרוב חום הטבעי כנודע:

**וכל כך כו' כדי שיהא שמי כו'**כלו' למה הרביתי טובת האדמה כ"כ בטובה גשמיית. כדי שעי"ז ידעו ויבחינו כי יחדתי שמי על הארץ הזאת:

אבי תקראי לישתבינו באמת שרק אנכי אביכם ואני משגיח עליכם כאב על הבן:

**בבעלה אלא ברעה כו' לא עשיתוני כבעל כו'.**ענינו במשל שא"א לאשה שתעיז פניה בבעלה לאמר שאינו בעלה אחר ששטר כתובה לעיניה. כך הטובות הנשפעות מהקב"ה על ישראל המה כעידי כתובה על השגחת ה' עליהם. וא"כ איך יתכן לכפור בו. הלא עינינו רואות טובותיו עמנו:

גמיסקיןפי' כתובה:

**אמר ר"י בר' סימון הלואי כו'.**ומקרא זה הוא מאמר תנאיי ומסופק כמו שאומר לו היה אז הדבר כך. אבל באמת לא היה כן:

**אמר הקב"ה אילו זכיתם כו'.**קדריש דה"ק הני אנכי בעצמי הייתי שליח אילו זכיתם. ועכשיו שולח מלאך:

**כדרך שעשיתי לכם במדבר.**ע"ד האמת קאמר שמשה לא נתרצה במלאך שלוח וה' בעצמו נהגם במדבר רק בימי יהושע בא המלאך רק אלולי החטא לא היה בא בימי יהושע ג"כ:

**שנא' וה' הולך לפניהם.**כשליח ההולך לפני השר להראות לפניו הדרך ולהאיר לו:

**שנא' הנה אנכי שולח מלאך.**אחר שחטאו ישראל בעגל:

**לך נחה את העם וגו'**הנה מלאכי ילך לפניך:

**עוד אמר משה כו' מה בינינו כו'.**מדאמר ונפלינו אני ועמך ולא הספיק באומר ונפלינו מכל העם. משמע שתהיה ההפלאה בענין המיוחד לו שהיא הנבואה ובענין המיוחד לכל העם שהיא ההשגחה עליהם מהקב"ה בעצמו ולא מהשר:

ולהם נביאיםואע"פ שהיה הפרש גדול בין נביאים שלנו לשלהם כדלעיל בב"ר פ' ע"ד. מ"מ לא היה ניכר הפרש זה לעכו"ם והיו חושבים שהם שוים לנו:

לנו שרשר של מעלה. ולהם שר המזלות:

בטל הקב"השהרי על שתיהן בקש משה כדלעיל וניתן לו כמו שנא' גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה:

**שנא' ויהי בהיות יהושע ביריחו.**כדלעיל בב"ר פ' צ"ז עתה באתי עם משה רבך באתי ולא קבל אותי כו' ע"ש:

**שאינו חוזר בשליחותו.**כצ"ל וכן הוא ברמב"ן. ור"ל הזהרו בו לפי שהוא שליח ואי בידו לשנת משליחותו:

מדה"ד הואשנשלח לגרש את השבא אומות מפניהם: ור"ל כי אם הייתי נוהג בעצמי אז לא היה הדין שולט מאומה כי אם רחמים פשוטים ממקור החסד והרחמים:

**לא תמר בו לשעבר כו'.**שמפני שהיה דרכם למרות פי' ה' אמר עכשיו צריכין שיזהרו יותר בזה מפני שעכשיו לא ישא לפשעיהם:

והייתי מקבל מכםכשעשיתם תשובה:

אל תמירוני בומפרש ל' תמורה. אל תמירוני בו לחשוב שהוא אלוה. ובל תעשוני תמורתו שלא יחשבו כי המלאך הזה הוא האלהים. וה' הוא מלאכו ח"ו:

**ושמא תאמרו כו'**כלו' שאחר שניתן לנו לשר יראה שהנהגת העולם בידו ע"כ לו אנחנו עובדים והוא נושא את פשעינו חלף עבודתינו:

**אלא כי לא ישא לפשעכם.**שאין בידו סליחת עון:

**שישמט שמי מקרבו.**כי הא שלוחי ונקרא שמי עליו וזהו ישעו וחפצו. וכשאתם עובדים אותו מסלקים שמי מעליו. ומחללים את שמי ואת כבוד המלאך שהוא מתכבד בשמי:

**שנא' כי שמי בקרבו.**והוא דבק עם ראש המקרא השמר מפניו ושמע בקולו כי שמי בקרבו:

**לפי שאין מה"ש ניזונין כו'.**ולפ"ז כי שמי בקרבו הוא נתינת טעם למ"ש אל תמר בו שלא יטעו להמיר כבוד ה' כדלעיל ואמר כי המלאך אין לו מציאות וקיום אלא בכח ה'. ולכן אין לטעות בו:

**מהו כך.**פירוש מה טעם להזכיר החיות במקום שאין המיתה שולטת שם. וכן מפורש בפסיקתא. לכן דורש ואתה מחיה כמו ואתה מחיה כלו' חיות וקיום:

ולא עודאלא שהוא מתחייב על ידם. שכשם שנפרעים מן העובדים כך נפרעים מן הנעבדים. והוא נתינת טעם למ"ש אל תמר בו אל תמירוני בו לטעות אחריו בל יהיה מתחייב עבורכם:

כאילו לי אתם מקבליםלפי שהשמיעה בקולו אינה אלא רצון קונו כי שליח ה' הוא ועל קיום מצותיו יזהיר:

**הוי הנה אנכי שולח מלאך.**פירושו הנה שליחות המלאך וקבלת דבריו לשוע בקולו הוא כאילו אנכי בעצמי הוא בענין שליחות זאת וכאילו לי אתם מקבלים ושומעים:

**ר' יצחק פתח כו'**מפרש איך אשיתך בבנים שתכלית הנסים שיקראוהו אב ויכבדוהו:

**ואנכי אמרתי איך אשיתך בנים וגו' ואתן לך ארץ חמדה וגו'.**ואמר אב תקראי לי ומאחרי לא תשובי אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל:

**כל הנסים והגאולות כו'**ופי' הכתוב הוא התאוננות איך היה הדבר הרע הזה ששמם ה' כבנים במה שעשה להם נסים שיכבדוהו ויקראוהו אבי והמה ששנו דרכם וכו':

**ואומר אבי תקראי לי וגו' ומאחרי לא תשובי.**היינו מה שהיו ישראל הולכים אחרי ה' והוא הולך לפניהם בזה אמרתי שלא תשובי ממני מלקבל עבודתכם לי. ואתם מה עשיתם כו':

לכך נא' אכן בגדה אשה מרעהפי' אכן (הלואי) היתה בגידתם כבגידת אשה מרעה שאינה בוגדת בו רק בזמן שפוסק שכרה ממנה. אבל ישראל בעטו בהקב"ה אף שמעולם לא פסק מלהטיב להם:

**הה"ד חונה מלאך כו'**סובר דלא נאמרה פרשה זו אחר עשיית העגל. אלא מיירי מבני אדם כשרים שמלאך ה' חונה סביב לשמרם. ומשום דהכא כתיב מלאך והתם כתיב מלאכיו ומיעוט רבים שנים והתם כתיב אלף ורבבה. ע"כ צ"ל כאן לעושה מצוה א' וכאן לעושה שתים וכאן לעושה רבות:

לשמרומהפגעים:

ב' מלאכיםואין ה"נ שהעושה ג' מצות ינתן לו ג' מלאכים:

עשה הרבה מצותיתוסף כח וסגולת המצוה עד שיזכה בעליהן לחצי מחנה אלהים:

חצי מחנהוהיות הצדיק בזכיותיו כביכול עוזר ביד ה' להשפיע בעולמו ע"כ יתן לו חצי מחנהו אשר על ידם מנהיג את עולמו כאילו הוא מניע אותה עם הקב"ה בשותפות:

שנא' יפולמפרש יפול ינוח. וכן הוא בתנחומא ובבמד"ר סדר נשא פ' י"ב ע"ש:

רבותים אלפימפרש רבותים ב' רבבות ואלפי ב' אלפים. דמיעוט רבים שנים:

**הה"ד אני אמרתי אלהים אתם כו'**דריש שהמלאך הנזכר הוא בשורה על העתיד בשעת החטא והוסיף לומר כי גם העדר המות שהיה להם מתחלה תלוי בענין זה כי להיותם חלק ה' הן קיימים כמותו. ולזה אמר שהם חלקי כו':

**כשעמדו ישראל על הר סיני.**שפסקה זוהמתם והוכנו אל הנצחיות וביותר שקבלו ג"כ עליהם התורה והמצות:

**אמר הקב"ה כו'**ממאמר אני אמרתי קדריש:

אף אתם כןסיפא דקרא קדריש וכאחד השרים תפולו:

**וכן אתה מוצא שהראה כו'.**שהראה הקב"ה העליית השרים של מעלה ושל מטה וירידתם וזהו רמז הסולם. שאומה זו עם שרה עלתה כך וכך עווקים והאומה זו עם שרה כך וכך עווקים. והרמז שיעמיד כך וכך איפרכין ודוכסין ושלטונים. וכן מרמז כמה שנים יהיה שלטנותם כדאי' בתנחומא סדר ויצא. אבל יעקב ה' נצב עליו שרמז שיהיה לו מצב ותקומה לעד ולעולמי עולמים (תו"נ). ומזה ראיה שלהיות ישראל חלק ה' לא מתמצע שום מלאך ביניהם:

שנא' והנה מלאכי אלהים עוליםכי לכל אחד יש מלאך שר. כמו שמצינו שר פרס:

עולה אף אתהלהורות שאין לנו מלאך. אלא יעקב בעצמו יהיה העולה ויהיה סימן לבניו:

שמא ארדלכך נוח לי שלא לעלות משאעלה וארד. כי לא ירגיש כ"כ השפל בשפלותו כשלא היתה לו מעלה כלל כמו שהיתה לו מעלה וירד הימנה:

**א"ל הקב"ה אל תתירא.**עי' בתנחומא סדר ויצא ובויק"ר פ' כ"ט:

**אימתי בשעה שהן עושים רצונו.**כוונתו לתרץ למה אנחנו עכשיו בירידה ושפלות ומבאר שגרם החטא:

**כך היו התנאים לא אמרת כו'.**שאותה ההבטחה של יצ"מ לא היה בה שום תנאי שהרי הקב"ה היה יודע שעתידים לחטא ואעפ"כ היה מצילם:

**אם אין פניך הולכים כו'**א"ל כי לא אעלה בקרבך כו' סדר הכתובים נהפכו כאן. וע' ביפ"ת ובתו"נ מה שתירצו:

נראה דברי מי עומדיםכי זו כחו של צדיק לבטל גזירת ה' וזו היא רצונו ית':

**הה"ד ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי.**מלת ראה קדייק שרמז למאמר דברי מי עומד ויפל מלת ראה על ענין המעשה שיעשה:

חייך פניך ילכושפי' אני בעצמי אלך:

**ורוה"ק צווחת כו'**כלו' מכרזת ומפרסמת ענין זה שיש ביד הצדיק לבטל גזירת ה' מדכתיב באשר דבר מלך שלטון מי יאמר לו מה תעשה וסמיך ליה שומר מצוה לא ידע דבר רע כלו' הוא יאמר לו מה תעשה ויבטל גזרתו:

**א"ל הקב"ה למשה כו'**ס"ל כי זה לשעתו נא' כי זה הוא הרגיל תמיד להמצא בתשועת ישראל. ויראה שהוא מיכאל השר הגדול העומד על עמנו. ולכן לא בקש משה על זה אם אין פניך הולכים וגו':

כשברך את יצחק בנוהזכיר ל' ברכה על הזווג כי השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה:

הוא זנני ופרנסנידדרש האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה המלאך הגואל. ר"ל המלאך הגואל הוא הרועה אותי שהוא זנני ופרנסני:

**בכל מקום שהמלאך נראה.**דרש כשאני שולח מלאך גם אנכי נראה שם. והוא דבר אחר ודרש חדש:

**בשעה שישראל צועקים לפניו.**המלאך הזה הוא הממונה על התפלות וע"י כך באה התשועה:

**שנא' ועתה הנה צעקת ב"י באה אלי.**מלת ועתק קדייק. שעתה על ידי המביא לפני צעקת ב"י הנה שמעתי:

**וכן בגדעון כו'**לפי שגדעון היה ממליץ בעד ישראל והתפלל עליהם באומרו ויש ה' אתנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה נפלאותיו וגו':

**וכן לעתיד לבא כו' שנא' הנני שולח כו'.**שנאמר בסיפא דקרא ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא. והוא אליהו הנביא שיבא במהרה בימינו: