Hon Ashir on Mishnah Menachot Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
דמו ובשרו ואמוריו אחד. ולכן אם חשב בדם לאכול הבשר חוץ לזמנו פיגל, ולא מבעיא על הבשר אלא אפילו חישב להקטיר אמוריו חוץ לזמנו פיגל, אע"ג דדמו ללבונה דמתרת דאף הם מתירים נינהו, ולפי זה הוי לא זו אף זו ומשום הכי הקדים הבשר לאמורים:
לאכול אחד מן הסדרים. ה"ה לחלה אחת מן הסדרים דמפגלת כל שני הסדרים לרבנן, ולא נקט כל הסדר אלא לרבותא דר"י, דאפילו כי חשב על כל הסדר אין חבירו נפגל, כן הוכיחו התוספות (דף יג: ד"ה לאכול):
לאכול ממנה למחר. משום דבלחם לא שייכא כי אם האכילה נקט לה התנא לבדה בזבח, אע"ג דה"ה לזריקה ולהקטרה כמ"ש התי"ט בשם רמב"ם:
לאכול ממנו. אין ספק דה"ה לזרוק דמו או להקטיר אמוריו למחר, דמאי שנא. אלא דסירכא דמתניתין דלעיל נקט:
שחט אחד מן הכבשים וכו' הקטיר אחד מן הבזיכין וכו'. הואיל וסדרי לחם הפנים משתי הלחם ילפו כמ"ש התי"ט בשם התוספות, אתי שפיר להקדים שתי הלחם אע"ג דלא הוו תדירי כלחם הפנים: