Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
האומר לחבירו. מלשון זה הכריח הכ"מ דהר"מ מפ' המתני' אלך ואעבוד קאי על המסית אבל סוגית הגמרא סנהדרין ס"א מוכח דמפרש המתני' דקאי על המוסת שאמר אלך ואעבוד ומקבל עליו וכן פירש"י שם, ועיין תוס' יו"ט פ"ז דסנהדרין מ"י שכבר העיר בזה:
ואין המסית צריך התראה. עיין תוס' סנהדרין (דף ח' ע"ב) ד"ה בעדה כו'. למ"ש דמסית נמי צריך עדים והתראה אלא הא דאמרו לו האיך נניח היינו התראה, ועיין בס' משנת חכמים (דף ס"ח ע"ג) שהאריך:
אסור למוסת לאהוב את המסית שנאמר לא תאבה לו. הוא דרשת הספרי הובא ברש"י עה"ת ורמב"ן שם כתב דהגמרא חולק בזה סנהדרין (דף ס"א) דדרשינן הא אם אבה ושמע חייב משמע דקאי על המוסת אזהרה, ורבינו סובר דלא פליגי דודאי פשטא דקרא הוא אזהרה אם אבה ומרוצה דחייב כמ"ש רבינו הל' ה' אלא משינוי לשון דרשינן ג"כ לא יאהב ואינו עוזר לו דהחמיר רחמנא במסית:
נביא. עיין חידושי ר"ן ס"פ הנחנקין מה שתמה על רבינו שכולל נביא עם המסית וחילוק יש ביניהם ולא שוו להדדי אליבא דכ"ע ע"ש:
ואינו לוקה כו'. עיין ראב"ד, ועיין בל"מ פי"ט מהל' סנהדרין שכתב דהכא מיירי בעשה מעשה כגון שנשבע בשמה לאכול ואכל וע"ש בהא דלא משני הגמרא כן: