Ktav Yad Rashi on Menachot Daf 83b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
למותר הפסח - כגון שהפריש מעות לפסחו ונתותרו יביא מהם שלמים:
לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר - והיינו שלמים ואע"ג דעולה באה ג"כ מן הצאן ומן הבקר אפי' הכי שלמים אתי דהא [לשם] אכילה הפרישה [ולא] לשם כליל:
דבר הבא מן הצאן - פסח אינו בא אלא מן הצאן:
יהא לזבח שלמים - דהאי זבח שלמים קרא יתירא הוא דהא בשלמים איירי לעיל והוי מצי למכתב ואם מן הצאן יביא קרבנו:
כבש לרבות את הפסח לאליה - גבי שלמים כתיב ואם כבש הוא מקריב וגו' וקרא יתירא הוא דהא למעלה נאמר ואם מן הצאן קרבנו כו' ולמטה נאמר ואם מן העז קרבנו ממילא ידענא דעד השתא איירי בכבש הוי ליה כבש קרא יתירא לרבות את הפסח לאליה שתהא אלייתה כולה לגבוה עם שאר האימורים כדין כבש שלמים כדכתיב והקריב מזבח השלמים חלבו האליה תמימה אבל לשאר מילי דשלמים כגון סמיכה ונסכים לא מצינא לרבויי דהא ממעט לה לקמן בפ' שתי מדות:
כשהוא אומר אם כבש - אם הוי יתירא להביא פסח שעברה שנתו והביא אחר דבן שנה בעינן והרי זה הנשאר מותר הפסח וכשיקריב אותו לאחר זמן יהי' שלמים ויטעון סמיכה ונסכים:
ושלמים הבאים מחמת הפסח - היינו חגיגת י"ד בניסן שאז היתה חבורת הפסח מרובה מביאין עמו שלמים כדי שיאכל פסח על השובע במס' פסחים בפ' אלו דברים:
כשהוא אומר - למטה ואם עז:
הפסיק הענין - שאין לעז דין האמור למעלה:
לימד על העז שאינה טעונה אליה - שאם הביא עז לשלמים אין אליתה קריבה עם האימורים שיש לה דין בן בקר שאינה טעונה אליה:
תלתא קראי - למותר הפסח שיקריב שלמים:
לעברה זמנו - שעבר הפסח:
וחד ללא עברה זמנו ולא שנתו - שהפריש שה לפסחו ושחטו קודם לפסח:
משום דאידחי ליה - מפסח לגמרי משום הכי קרב שלמים:
אימא לא - יקריב שלמים הואיל וראוי לפסח:
דאפי' לפסח ראשון נמי חזי אימא לא - להוי שלמים ואם שחטו קודם לפסח יפסל קמ"ל ומהכא נפקא לן בכל דוכתא דאמרי' פסח בשאר ימות השנה שלמים הם:
מן החדש ומן הישן - במנחות קאמר:
מכמיס וזינחא - מקומות הן:
אלפא לסולת - סולת שלהן ראשון ומובחר לכל הסלתות כאלף זו שהוא אלף בלשון יווני:
כופריים - כפר ושתים היו אחד בהר ואחד בבקעה:
כל ארצות - של ארץ ישראל כשרות היו אלא מכאן היו מביאין:
גמ' תקריב - משמע מ"מ:
ואפי' מן העליה - דהיינו ישן ותנא דפסיל יליף טעמא מראשית קצירכם והאי תקריב מפיק ליה תקריב ואפי' בשבת תקריב ואפי' בטומאה כדדרשינן לעיל בפרק ר' ישמעאל:
והא אפיקתיה - להאי דרשא:
שכל שאתה מביא ממקום אחר - חמץ יהא כזה עשרון לחלה להביא לחמי תודה כדדרשינן ליה בפ' התודה (מנחות דף עז ע"ב) והכתיב ראשית בתרוייהו בעומר כתיב ראשית קצירכם ובשתי הלחם כתיב קרבן ראשית תקריב אתם לה' ובשתי הלחם משתעי קרא דבאין שאור כדכתיב חמץ תאפנה ומשני למצוה בעינן מן החדש ולעולם אם הביא מן הישן כשר:
והא כתיב חדשה - מנחה חדשה לה' ובשתי הלחם כתיב:
שתהא חדשה לכל המנחות - שאפי מן הישן תהא קודמת לכל המנחות הבאות מן החדש שלא יביא מנחה מן החדשה קודם לשתי הלחם:
לא פליגי - תנא דידן ותנא ברא: