גמ' שוין והא אמרת ראשון למנורה והשאר למנחות - והיכי קתני השני שבראשון והראשון שבשני שוין והא ראשון שבשני כשר למנורה:

שוין למנחות - דקיימא לן בכל דוכתי מבחר נדריך דמן המובחר יביא וה"ק הראשון שבשני והשני שבראשון שוין שאם יש לו מנחה להביא ויש לו משתיהן מאיזה שירצה יביא אבל אם יש לו משלישי שבראשון ומראשון שבשני יביא מנחתו מראשון שבשני שהוא מובחר:

אין זך אלא נקי - כגון אותו שיוציא בלא טעינה בסלים ואפי' נטחנו הזיתים בריחים:

אלא כתוש - לא יהא טחון בריחים אלא כתוש במכתשת:

יכול יהא כתוש זה פסול למנחות - הואיל וכתיב למאור:

א"כ - דאף למנחות כשר:

מה ת"ל למאור - לומר לך למאור יהא כתוש אבל למנחות אפי' [אינו כתוש] כשר:

מפני החיסכון - דמנחה שכיחי כל יומא טובא ואיכא חסרון אי מהדר בתר כתית אבל נרות ליכא שמן כולי האי אלא שלשה לוגין וחצי בכל יום חצי לוג לכל נר:

מאי חיסכון - כלומר מאי איכפת בחסרון:

התורה חסה כו' - ומשכחת לה בנגעי בתים בת"כ דכתיב ופנו את הבית בטרם יבא הכהן וגו' על מה התורה חסה אם על כלי עץ וכלי שטף יש להם טהרה במקוה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה חסה תורה ואמרה לפנותם שלא יטמאו ושוב אין תקנה:

אליך - לרצונך ולהראות חיבתך לפני:

ולא לי - בשבילי שלא לאורה אני צריך ולא לאכילה שאם הייתי צריך הייתי [מצוה] ליתן שלחן סמוך למנורה כמנהג העולם:

שקופים מבחוץ - רחבים מבחוץ:

ואטומים מבפנים - ופיהם אטום וקצר מבפנים דדרך כותל אבנים כשעושין חלון מרחיבין אותו מבפנים שמשפעים עובי הכותל מכל צד כדי שלא יסתום ויעכב עובי הכותל את האורה מלבא לצדדין אבל ההיכל היה קצר מבפנים ומרחיב והולך לצד חוץ כדי שתהא אורה [יוצא] מהיכל שתאיר לעולם כי לא לאורה אני צריך:

עדות הוא - המנורה לקמן מפרש מה הוא העדות:

נר מערבי - נר אמצעי היה פונה פיו לצד מערב וכל שאר הנרות היה פיהם כלפי נר מערבי כדאמרינן בפ' שתי הלחם ולהכי קרי ליה נר מערבי:

כמדת חברותיה - חצי לוג דכתיב מערב עד בקר תן לה מדותיה שתהא דולקת והולכת מערב עד בקר ושיערו חכמים חצי לוג כדקתני לקמן בפ' שתי מדות:

ממנה היה מדליק - כלומר ממנה מתחיל הדלקה שאותה היה מדליק תחילה מבערב:

ובה היה מסיים - ההטבה בבקר שאותה היה מטיב אחרון לפי שכל בקר מצא אותה דלוק והשאר מצא אותם שכבו ופעמים שהיה דולק כל היום ומדליק ממנו כל שאר הנרות שבבקר היו כולן כבות חוץ מנר מערבי ומטיבן ומנערן מן הדשן כדכתיב בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות ונר מערבי דולק כל היום ולערב היה מדליק ממנה שאר הנרות:

מסיים - דלאחר הדלקות שאר נרות היה מכבה אותה ומטיבה ונותן בה שמן:

מאין היו מביאין יין - לנסכים:

מתני' קורחיים ועטוליין - מקומות הן:

הלוסטין - יין מתוק מחמת השמש שהיו תולין את הענבים להשמש:

ישן - משל אשתקד:

מתוק - היינו מאליו ולא מחמת השמש ל"א תירוש שלא עברו עליו ארבעים יום:

מן הדליות - מן הגפנים המודלות על גבי כלונסות ונסרים טלטרייל"ש:

אלא מן הרגליות - ששוכבות על גבי קרקע לרגלי בני אדם שאינן מודלות:

העבודים - חפורים:

חצבים גדולים - פוגמים טעם היין:

[ואינו ממלא את החבית] - כשחבית מלאה יוצא ריחה לחוץ ואינה נודף: