**בפרשת ותשלם כל המלאכה.**כוונת המדרש על פ"ו שבפסיקתא רבתי שמתחיל שם בפסוק ותשלם כל המלאכה והפסיקתא נחלקה לפרשיות ועיין לקמן ריש פר' ט"ו. ושם דורש פסוק חזית על יוסף ועל משה. ועל דניאל. ועל שלמה. ושם חושב שלמה לבסוף כי עיקר הדרשה שם בשלמה וכאן סומך עצמו על המבואר שם מיוסף ודניאל ושלמה. ומתחיל ד"א וכו' זה משה. וע' כל זה בריש שי"ר באריכות:

**במלאכת המשכן.**ולא פירש המדרש ויתכן שכוונתו על מ"ש ויק"ר פ"א ס"ז שע"י מלאכת המשכן זכה משה שקרא לו לכנס לפני ולפנים לפני ממ"ה ע"ש וע' בריש שי"ר שם באו"א ובפסיקתא שם ליתא:

**והתיצב לפני פרעה.**לפי מ"ש כאן פי' בדוחק אך לפי גרסת הפסיקתא ניחא וז"ל זה משה מנהיג את הצאן (של יתרו) וכו' א"ל הקב"ה נזדזרת במלאכתך חייך לפני מלכים יתיצב והתיצב לפני פרעה א"ל ר"נ וכו' אלא א"ל הקב"ה נזדזרזת במלאכתך לפני פרעה וכו' לפני ממ"ה:

**חשוכים זה יתרו.**שהיה שפל וחשוך נגד פרעה:

**הקדש חול.**יתרו צדיק וקודש:

**שהחשיך הקב"ה לו.**וזהו בל יתיצב שאמר פרעה במכת חושך לא תוסיף ראות פני וגם משה השיב לא אוסיף עוד ראות פניך:

**בכל בוקר ובוקר.**בכל יום וכן לעיל פ"ט סי' י"ב ז' ימים היה מתרה. ולכן למ"ד כ"ד יום משמע בכל יום ומדקרי מהיר וזריז וכל זריזות מצפרא כמ"ש ריש פסחים ואולי יליף ממכת דם בנין אב שכתוב שם בבוקר וכן כאן וכמ"ש אצל מ"ת שכל עליותיו בהשכמה וכמ"ש בסוף משפטים ובסוף תשא:

**להקב"ה שהוא בוחן.**צ"ל והקב"ה וכן הוא בדפוס אחר וכן הועתק ביד"מ:

**קדם לפניו.**וזהו התיצב לפני פרעה ולא אמר לקראת כמו במכת דם אלא פירושו קודם שיצא פרעה:

**וחנפי לב ישימו אף.**וס"ד לא ישועו כי אסרם (איוב ל"ו י"ג). דעת ר' פנחס שמ"ש לפני פרעה פי' כנ"ל קודם פרעה ופי' ע"פ מדה ט' וממעל התיצב קודם שיתיצב פרעה שתתיצב אתה בשם ה' לפניו קודם שיתיצב הוא לקרא בשם ה' וכמ"ש חז"ל שאין עמידה אלא תפלה. וכן יציבה ג"כ כמ"ש ונצבת לי שם על ראש ההר. וכן אלהים נצב בעדת אל לקבל תפלתם כמפורש ב"ר ריש פ' מ"ח. וכמ"ש מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ודרשו במכילתא מחר נגזור תענית ונהיה מעתדים על מעשי אבות וכו':

**עד שלא יצא.**שביתו מלא גילולים וכשרוצה להתפלל לה' צריך לצאת אל המים וכמ"ש אצל משה כצאתי את העיר אפרוש כפי אל ה'. ומ"ש ישימו אף כמ"ש פן יאנף ותאבדו דרך וכמ"ש ודרך רשעים תאבד. וע' לקמן סוף פ' זו ולקמן פ' י"ג סי"ג וצ"ע ויש לישב:

**השכם.**עד כאן לא כתוב תיבת השכם אצל שליחות משה ודורש מדה ט"ז במכה קשה זו הזהירו בהשכמה וזריזות:

**מלמעלן.**זה לשון מדרש תהלים ע"ח ישלח בהם ערוב ר"נ אומר מלמעלן ערוב בר גזין (פי' המפרש שם העזניה תרגם ירושלמי בר גזון) ראות (פי' דיות) ועורבין ועופות. מלמטן אריות. ונמרים. וזאבים עי' בסי' הסמוך שמאחר שכתוב ערוב ולא פירש הרי שמפורש בתיבה זה עצמה מה היה הערוב ומ"ד מלמעלן דורש ערוב ע"פ מדת ממעל עורב ופי' ערוב מעורב בעורב והיינו עופות מלמעלן. ומ"ד מלמטן דורש מלשון זאב ערבות ירמיה ה' חבקוק א' צפניה ג'. ופי' ערוב מעורב עם זאבי ערב והיינו חיות מלמטן ור"ע דורש כמו שניהם ערוב מעורב בעורב וזאבי ערב:

**המונים.**כמ"ש וישימו עליו שרי מסים נוגשים ושוטרים וע"ש במ"ת:

**פטרונו עומד עליה.**ע' לקמן פ' י"ב ס"ס ד' כלשון הזה ודורש שמאחר שמפורש ארץ גושן למה הוצרך ליתן סימן אשר עמי עומד ע"כ דורש כמ"ש בסוף דניאל מיכאל שרכם העומד על בני עמך פי' למליץ טוב ולפטרון. וכן כאן ופי' שהש"י שומרם ומגינם:

**ראוים ללקות.**שרק כאן כתוב לשון פדי'. ע"פ מדה ט"ז משמע שנכללו במכה ונפדו במצריים כו'. כמו שכתוב ישעיה י"ג ג' כי תלך במו אש לא תכוה וגו' היינו אש הגיהנם ועל זה אמר נתתי כפרך מצרים וגו' פי' נתתי מכבר היינו מ"ש כאן פדות. ועיין לקמן פרשה ט"ו ס"ס י"א:

**לקה תחלה.**לעיל פ"י סי"ג וש"נ וכאן כתוב ביתה פרעה ובית עבדיו:

**לא נכון לעשות כן.**כי תועבת מצרים נזבח לה' ות"א ארי בעירא דמצראי דחלין ליה כו' ועי' מכילתא בא פסוק והיה לכם למשמרת. ולקמן פ' ט"ז סי"ג באריכות:

**להטעותן.**עי' לעיל פ"ג ס"ח:

**הנה.**משמע מוכן ומיד כדי שיסור הערוב מחר. והטעם כמ"ש לעיל פ"י סי"ה להשלים ז' ימים:

**למה הביא עליהם ערוב.**תד"א פרק ז' תנחומא סי' י"ד ובילקוט כאן. כדי שיתרחקו ביערים ומדברות שלא יפרו וירבו כ"ה שם ושם וזהו מ"ש כאן כדי שיהיו מצירין בהם:

**הנאה בעורותיהן.**לעיל פ"י סי"ו:

**למה הביא.**תד"א פרק ז' תנחומא סי' י"ד וילקוט:

**לבני ישראל דבר.**שתיבת דבר מיותר לדרוש שיש לו בה טענה ודיבור:

**עד אחד.**תיבת עד מיותר ודורש עד ולא עד בכלל:

**מחזיק המרובה.**ע' ב"ר פ"ה ס"ז וש"נ ומבואר:

**ע"י הקב"ה.**לקמן פ' י"ב ס"ד ופר' ט"ו סי' כ"ז:

**שחין למה בא.**תד"א פרק ז'. תנחומא סי' י"ד וילקוט:

**אינו הולך מאה אמה.**ובב"ר פ' נ"ג סי' י"ג שני טחווים בקשת מיל ע' מש"ש:

**את פיח הכבשן וגו'.**לשחין אבעבועות פורח ובצווי בפסוק ט' כתיב פורח אבעבועות. ובמעשה בפסוק י' כתיב אבעבועות פורח וגו' ומאחר שקורא אותם אבעבועות שכבר פרחו מהו פורח ע"כ דורש גז"ש שלבד אבעבועות היה פורח צרעת ע"כ אינו דורש על פסוק ט':

**למה לא יכלו.**ע' לקמן פ"כ ס"ס א'. פר"א פרק מ"ח. לעיל סוף פ"י:

**שהם השיאו עצה.**לעיל פ"א סי' כ"ד וסי' כ"ו:

**ראשונות.**עי' לעיל פר' זו סוף סי"א דצ"ע ויש ליישב דשם אעפ"י שישימו אף יועיל ההתחזקות לתשובה ותפלה לבטל הגזירה אך כאן לא יועיל כי גרמו שיבוטל בחירתם: