**שמבריחו מן העריצים.**כסיסרא ויבין ונבוכדנצר וכדומה:

את החולה. שנקרא דל כמ"ש מדוע אתה ככה דל בן המלך אצל אמנון וכמ"ש חזקיהו מדלה יבצעני:

**כל מי שמבקר.**נדרים דף ל"ט:

**יעלו ששים.**יכנסו ששים ויפחתו כל אחד חלק מששים וירפא מחליו:

**שיהיו אוהבים אותו כנפשו.**כאהבת דוד ויונתן דבר שאינו נמצא. ואפילו שאין אוהבין אותו כנפשו אעפ"כ מי שנכנס לבקר החולה מרויח לו מחליו.

**ר' יונה.**ירושלמי סוף פאה:

**ובשעה שנותן לו.**פי' אחר שנתן לו וכבר הוא ביד העני הוא מודיע שלא ידאג לשלם לו כי העיקר הוא שבעת שניתן לו לא יכלם מלקבל שסובר שהוא הלואה:

**כ"ב פעמים כתוב אשרי.**הנה נמצא כ"ה פעמים אשרי בתהלים אך גם בילקוט כאן גם בילקוט תהלים מ"א הגירסא ג"כ כ"ב פעמים אשרי ובהכרח לומר שלא חשבו חז"ל כ"א אותם אשרי שסמוכים למעשה הטוב אשרי האיש אשר לא הלך אשרי כל חוסי בו וכדומה אך יש שלש אשרי שאינם סמוכים למעשה טוב והם אלו א' בסוף מזמור קכ"ז אשרי אשר מלא את אשפתו מהם וכן במזמור קל"ז אשרי שישלם לך את גמולך אשרי שיאחז ונפץ אך כל שאר הכ"ב הם אצל מעשה הטוב כמו זה שמביא כאן אשרי משכיל אל דל ומ"ש מכולם לא נטלו אפוכי בהכרח שהכוונה שאפוכי של אשרי משכיל אל דל גדול מכל אפוכי שנטלו שאר הכ"א אשרי שכאן כתוב ביום רעה ימלטהו ה' מן הגיהנם שיזכה לעוה"ב מיד:

**מלוה ה' חונן דל.**וגמולו ישלם לו שמ"ר פר' ל"א סימן י"ב ושם איתא עד היכן עד עבד לוה לאיש מלוה שכ"י הקדוש ברוך הוא משועבד לו לשלם גמולו הטוב ולעשות לו כל צרכו וע"פ מדה י"ז כאלו כתוב מלוה ה' חונן דל ועבד לוה לאיש מלוה וגמולו ישלם לו:

**אני משיבה לך.**ע"פ מדת מנגד וכמ"ש וצדקה תציל ממות:

**ועוכר שארו.**שמבזה שאר בשרו וקרוביו:

**גלגל הוא שחוזר בעולם.**עי' שמ"ר פר' ל"א סימן י"ד ושם הגי' למה העולם דומה לגלגל הזה של גינה כלי חרס שבו התחתונים עולים והעליונים יורדים רקנים כך לא מי שהוא עשיר היום הוא עשיר למחר. וכן הוא לקמן סימן ט' ר' איבו וכן ר"נ וכן הוא ברות רבה פסוק ותאמר לה חמותה דף מ"ז א'. ולשון הפסוק נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך והיל"ל למען או בעבור ע"כ דורש בגלל לשון גלגל ע"פ מדת ממעל:

**וכי ימוך אחיך.**עד וחי אחיך עמך:

**רש ואיש תככים.**מכילתא יתרו סוף פסוק ושפטו את העם ודורש מדה ט"ו שכאן כתיב רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה' וכתיב עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה' משמע שעושה כרצונו את העשיר עני ואת העני עשיר שמקללם ולמה ע"כ דורש ומכריע שמ"ש תככים מלשון תוך ואמצע לא עני ולא עשיר שאינו מתגאה על העני ועושה חסד עמו כיכלתו ואז מאיר עיני שניהם ה' אך עשיר ורש שהעשיר מתגאה על העני ועשיר יענה עזות ואינו עושה חסד עמו אז עושה כולם ה':

**במשקין.**או במאימתי משקין בריש מועד קטן מאימתי הוא בריש ברכות ובריש תענית:

**שהוא רב בנכסים.**שמ"ר פר' ל"א סימן י"ד וזה כפי פשוטו:

**תן לו מצוה.**מצות צדקה בלשון חכמים נקראת מצות בלשון הפסוק נחמיה יו"ד ל"ג והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל לשנה וגו':

**לפיכך והוליד בן.**ור"ד ואבד העושר בענין רע ודורש לקמן סימן ז' בענין רע שהשיב לאותו עני חמי שקיין וכו' ועל זה כתוב בס"ד והוליד בן וכו':

**ונסיב מומא לנפשי'.**דורש מאומה מלשון מום כמ"ש לעיל פר' י"ז סימן ב' מאומה מומא וכמ"ש ילדים אשר אין בהם כל מאום בא' וכן מאומה וצ"ע שהרי כתוב ומאומה אין בידו ואיך אומר שלוקח מום אך יתכן כוונת המדרש כמ"ש לעיל סוף פר' ל"ב ואין להם מנחם ע"פ מ"ש ב"ר סוף פר' ל"ח כל מקום שנאמר אין לה הוה לה וכן כאן ואין בידו מאום פירושו שיהיה בידו מאומה היינו מום כנ"ל כי כאן כוונתו לקללה:

**ביום טובה.**קוה"ר פסוק זה דף ק"ג וז"ל שם ביום טובתו של מתברך שמח עמו וביום רעה ראה ראה איך לפרנס עניים ומ"ש כדי שתקבל מתן שכרו מרומז במ"ש כי גם את זה לעומת זה עשה אלהים שיזכו אלו עם אלו העני יקבל מן העשיר צדקה והעשיר יקבל שכר טוב.

**פעמים רבות יצילם.**פסוקים אלו מדברים על ימי שפוט השופטים וכמ"ש שופטים ב' כל הענין באריכות ויקם ה' שופטים וגו' וגם אל שופטיהם וגו' וכי הקים ה' להם שופטים וגו' והיה במות השופט וזהו פעמים רבות יצילם ודורש מ"ש כאן וכי ימוך אחיך על ישראל שנמוכו בעונם והקדוש ברוך הוא קיים בהם מ"ש והחזקת בו והם נקראים אחים כמ"ש למען אחי ורעי ועי' דרשה זו בתנחומא כאן סימן ג' וז"ל שם מהו וימוכו בעונם שנעשו דלים בתוך עובדי כוכבים שנאמר וידל ישראל מאד מפני מדין מהו וידל ישראל ר' יצחק ור' לוי חד אמר שהיו דלים ממע"ט וחד אמר שלא היה להם אפי' מנחה להביא קרבן עני שנאמר ואם דל הוא וכו' הוי וימוכו בעונם:

**ח' שמות.**ובתנחומא שם הגירסא ו' שמות וגם הם בשינוי:

אביון שמתאבמלשון היאבה רים עבדך. לא אבה יבמי:

**חכמת המסכן בזויה.**הרי שאצל המסכן כתוב בזיון. ולא פירש המדרש תיבת הלך היא השמינית והוא מפורש בכתוב ויבא הלך לאיש העשיר במשל גד לדוד והוא כפשוטו על שהולך ממקום למקום:

**כתיב ואבד העושר.**כמ"ש לעיל סוף סימן ד':

**וכי אוכלים היו.**ב"ר פר' מ"ח סי' י"ד באריכות:

**המן יורד והבאר עולה.**כמ"ש הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וכמ"ש בסדר בהעלותך ירד המן עליו והבאר עולה כמ"ש עלי באר ענו לה ומ"ש והשליו מצוי להם תפס לשון הפסוק הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם וכתוב שם היקרך דברי שירד השליו ומצא להם וע"ש בב"ר פר' מ"ח סימן יו"ד איך שלם לאברהם מדה כנגד מדה הכל דרשת ר' סימון בשם ר' אלעזר רק בשיטה ג' נפל טעות ר' שמעון בן אלעזר וצ"ל ר' סימון בשם ר' אלעזר:

**וגם דלה דלה לנו.**והיל"ל וגם דלה לצאנינו ודורש באם אינו ענין שאא"ע לבנות יתרו תנהו ענין לישראל שאומרים על משה דלה לנו ולאבותינו ודלה הוא לשון הגבהה שהגביהה אותנו ואת אבותינו כי כשישראל מתעלים האבות ג"כ מתעלים וכמ"ש נגד אבותם עשה פלא ובהיפך כתוב בשמואל א' י"ב ט"ו ואם לא תשמעו וגו' והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם וכמ"ש השליך משמים ארץ תפארת ישראל איקונין של יעקב ולכך כתוב שני פעמים דלה ע"פ מדה י'. ודעת ר' נחמיא כפשוטו על שדלה מים להשקות צאן בנות יתרו וצאן הרועים וזהו כופל לשון דלה כנ"ל ודעת רבנן בשיטת דרשת ר' יהודה אלא שמאחר שמפורש לנו אין לדרוש על אבותינו ודי שנדרוש כופל לשון דלה על זכות אבותינו ומ"ש ולרועים בשביל להטיל שלום נ"ל שזה שייך בדברי ר' נחמיא לנו ולרועים בשביל להטיל שלום בין הרועים ובנות יתרו להבא שלא יגרשום אחר כך בעת שלא יהיה משה שם:

**ואימתי פרע לו.**ליתרו על שהאכילו לחם.

**ויאמר שאול אל הקיני.**וס"ד פן אוסיפך עמו ואתה עשית חסד עם כל ישראל ועי' כל זה בשי"ר פסוק סמכוני באשישות בסוף דף ט"ו ב':

**בועז עם רות.**מדרש רות פסוק ויאמר לה בועז דף מ"ו ב':

**מיני חמצים לגרנות.**שאז זמן החום והשרב ומיני חמצים מקררים הגוף:

**בצד הקוצרים ודאי.**כפשוטו ולא בתוך הקוצרים מחמת צניעות:

**אר"י אנן שמעין מינה.**ועי' במ"ר פר' כ"א סימן כ' ותנחומא פנחס סימן י"ג ופסיקתא רבתי פר' ט"ז סימן ו':

**הנביא כותבה.**בעת שכתבו הנביאים את התנ"ך כללו בהם מעשה הצדיקים כמו אצל ראובן ובועז:

**אז נדברו וגו'.**עי' מ"ש לעיל פר' כ"ו סימן ה' וכמ"ש בסדר עולם פר' י"ז שאליהו כותב מעשה כל הדורות:

**תני ר' יהושע.**מדרש רות פסוק ותאמר לה חמותה דף מ"ז א':

**א"ר כהן.**במדרש רות שם הגירסא ר' יוסי:

**יען וביען.**ויקרא כ"ו מ"ג יען וביען במשפטי מאסו והיה די בפעם אחד יען ע"כ דורש יען הא' על אותיות עני על שלא נתת לעני והב' הוא כפשוטו עי' לעיל פר' כ"ו סימן ה' וירא לכרובים תבנית אדם:

**האביון.**דברים ט"ו ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון האביון הוא נוטריקון הב הון מניה שמה שהוא מבקש ממך שתתן לו הוא מבקש משל עצמו שחלקו הוא אצלך ותיבת האביון הוא טעם על מ"ש ולא תקפוץ ידיך מאחיך האביון:

**כי יעמוד לימין אביון.**וס"ד להושיע משופטי נפשו משמע משני שופטים אחד לטוב ואחד לרע:

**ר' יוחנן ור"ל.**ירוש' סוף פאה:

**לא כן א"ר אבהו בשם ר"ל.**הנה ר"א היה תלמיד ר"י ור' אבהו תלמיד ר"א ולא יתכן שיאמרו ר"י ור"ל בשם ר' אבהו אלא שדברי מחבר המדרש:

**יען אשר לא זכר עשות חסד.**כל הענין בילקוט ישעיה נ"ח ואחר מעשה דר' תנחום מתחיל הכ"ד ברכות:

**הלא פרוס.**תיבת הלא מיותר ועוד שהיל"ל תפרוס בציווי ודורש שתיבת הלא לטעם למה לא תתן הלא כבר פרוס וקצוב לחמך ופרנסתך מר"ה ועי' ביצה ט"ז א' ולעיל פר' ל' סימן א':

**מארמאין.**לשון הפסד וחורבן כמו שדרשו על שמו של ירמיה שבימיו נעשה ירושלים ארימיאה ושכחתי המקום ועי' לקמן פר' ל"ה סימן ה' אדרימון מש"ש בשם מ"ע:

**מארסוון.**צ"ל מארמאין כדלעיל:

**ותפק לרעב.**עתה דורש המדרש פסוק ופרוס לרעב לחמך וצריך להגיה הלא פרוס לרעב לחמך אם זכית לרעבו של יעקב וא"ל ועניים מרודים תביא בית לשבעו של עשו וזהו מרודים שמושלים על יעקב וכן הוא בהדיא במסכת ב"ב דף ט' זכה הלא פרוס לרעב לחמך לא זכה ועניים מרודים תביא בית וכמ"ש בעשו והיה כאשר תריד וזהו מרודים שהם רודים ואעפ"כ ונוגשיך צדקה ומ"ש כאן עניים מנעוריהם דרשה אחרת היא אך לדרשת הגמרא כוון בוודאי כאן וכן צריך להגיהה כאן ובילקוט כאן הגירסא ותפיק לרעב לחמך וגם זה ט"ס וצ"ל הלא פרוס לרעב לחמך:

**עניים מנעוריהם.**שהם שפלים ונכאים וקורים אותם מרודים מלשון רודה ומושל:

**שירדו מנכסיהם.**דורש מרודים מלשון ירידה וא"כ היל"ל יורדים וע"כ דורש עוד מלשון מרד על שמרדו ירדו ע"פ מדת ממעל:

**ומי משמחן יין.**וזהו תביא בית שליתן מעות או לחם אפשר גם בחוץ אך להשקותם יין ולשמחם בדברים לזה צריך להביאם לבית:

**שמורים לישראל.**מרודים נוטריקון מורים דיני טומאה ותיבת דיני כולל גם טהרה ואיסור והיתר ולשיטה זו דרש ר' אבין:

**ר' אדא ב"א ורב ור"י.**צ"ל רב ור"י פי' שר' אדא ב"א סובר שרב ור"י חולקים בזה. ירושלמי פרק ח' דפאה והגי' שם ר' בא ב"ר זבדא אמר אתפלגין רב ור"י חד אמר וכו' וח"א וכו' וגם כאן היה כתוב וח"א והמדפיס טעה להדפיס הר"ת וחד"א וחכמים אומרים ועי' ב"ב דף ט' פלוגתא דרב הונא ורב יהודה מסברא ומקרא:

**אם לא הוא בנו וכו'.**וזהו מבשרך לא תתעלם שלא תתעלם מעצמך וזרעך שאשר תתן לעני יעמוד לך ולזרעך:

**זו גרושתו.**כמ"ש בסוף המעשה של ר' יוסי הגלילי ועי' ב"ר פר' י"ז סימן ג':

**ביומוי דר' תנחומא.**ב"ר פר' ל"ג סימן ג' כל מעשה זאת:

**אנו שאנו בני בניך.**בב"ר שם הגירסא אתה שאתה רחום וחנון ואנו בני ידידיך וכו':

**אז יבקע כשחר אורך.**בריש סי' י"א אמר שהפסדה כ"ד קללות ומתן שכרה כ"ד ברכות ומתחיל עתה למנות הכ"ד ברכות אחר שדרש בפסוקים הקודמים של מצות צדקה וזהו הראשון אז יבקע וגו' וס"ד וארוכתך מהרה תצמח ופשט הכתוב ורפואתך מהרה תצמח וכמש"כ אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך וא"כ היל"ל ורפואתך מהרה תצמח ע"כ דורש ארוכתך מלשון אורך שכר טוב של עולם הבא שנקרא אורך ימים. ויתכן שכך פירושו שמצוה גוררת מצוה מצות צדקה שכתוב בה וצדקה תציל ממות וכתיב כן צדקה לחיים תגרור מצות אחרות שכתוב בהם אריכות ימים כיבוד אב ואם ומשלוח הקן ועל כל התורה והמצות כמ"ש כי בי ירבו ימיך וגו' מהרה תצמח:

**כל מה דאת לעי.**פי' שאצל הרשעים כתוב פן ישבעו זרים כחך וגו' פן תתן לאחרים הודך אבל הצדיקים לעצמם יגעים כמ"ש יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך על כן הרשעים יוצאים ריקם מן העולם ואין בידם מאומה וכבוד ה' מה יאסוף ממנו אך הצדיקים הולכים מלאים כל טוב להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא על כן וכבוד ה' יאספך:

**אלו שטרות פרועים.**מדכתיב תחילה התר אגודות מוטה הם אגודות של שטרות כמ"ש במשנה פרק אלו מציאות שהם בעול שכבר נפרעו וכן אם תסיר מתוכך מוטה הנ"ל:

**שלח אצבע ודבר און.**היל"ל מלשלוח אצבע ומלדבר און אך שלח אצבע משמע צווי ע"כ דורש שישלח אצבע וידבר און והיינו בעת חורבן ביהמ"ק כמ"ש עובדיה א' ט"ו ואל תסגר שרידיו ביום צרה מנ"נ ונבוזראדן וטיטוס וכדומה ומי שברח מהם ורודפים אחריו אם ברח לצפון מצוה לומר שברח לדרום וזהו ודבר און ולהראות באצבע לדרך אחר וזהו שלח אצבע:

**דודי צח.**וזהו בצחצחות:

**יזיין.**תהיה חמוש כנגד שונאיך כמו בכלי זיין:

**יניח.**שעצמותיך ינוחו בקבר כמ"ש ינוחו על משכבותם הולך נכוחו:

**כגן רוה.**זה גן עדן שהוא תמיד רוה מים כמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן הרי שהעדן הוא מוצא מים שלא יכזב לעולם ומשקה תמיד הגן:

**ובנו ממך חרבות עולם.**אותם שמחריבים העולם יבנו ממך היינו הת"ח שמבטלים מן התורה הם מחריבים העולם והעוסקים בתורה מקיימים העולם שת"ח נקראים בונים שבונים העולם והם מוסדי דור ודור וכמ"ש ירוש' פרק א' דחגיגה הובא בפתיחה ב' דאיכה רבתי רבי הוה משלמי וכו' ומאן אינון נטורי קרתא אלו סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרים את התורה ביום ובלילה וכו' ע"ש וכמ"ש בפרשה הסמוכה סימן ד' וכמעשה דר' עקיבא:

**אפוכי דידיה הן היא.**פי' במ"ע שטר פרעון ועי' מ"ש במ"ר פר' י"ז סוף סימן ה' כותב אפכיות פי' כנ"ל ור"ט הבין מיד כוונת ר"ע ושאל אותו בבדיחותא וכן השיב לו:

**וקורא לך גודר פרץ.**משמע שם חדש שם של כבוד ושכר היינו שם של משה:

**הפרצה הזאת.**עי' לעיל ריש סימן ב':

**משובב נתיבות לשבת.**דרך משל ומליצה שהעני דעתו מטורפת ומתרעם מרוב צערו והנותן לו מישב דעתו שיהיה ככל אדם וזהו משובב נתיבות לשבת:

**הוא יישן על מטתו.**העני שהוא בביתו אין לו מטה וכסות ויש עני גולה ומטולטל בדרך וישן לו בדרך והנותן לו משקיט ריבו שרב את יוצרו ועושה שלום להקב"ה והקב"ה קורא עליו יעשה שלום לי וזהו או יחזיק במעוזי היינו הצדקה כמ"ש הון עשיר קרית עוזו ומעלה עליו כאלו הי' הקב"ה כ"י צריך לשלום זה לעצמו:

**ועמד וגדרה.**שגדול האילן ומילא ועמד בכל הגדר:

**זו שבת בראשית.**שיוהכ"פ נקרא ג"כ שבת שבתון ע"כ קורא לשבת סתם שבת בראשית שהיה סמוך לששת ימי בראשית וקדוש ה' הוא יוהכ"פ קדוש כמלאכים בלא אכילה ושתיה וסיכה ומלאכה:

**אילין דאמרין רועינו פרנסנו.**הרי שמזכירין בשבת צרכי פרנסה. ומאחר שאמר אילין דאמרין. משמע שרבים היו נמנעים מלאמרו מטעם הנ"ל שהוא מצא חפציו:

**טופס ברכות.**כמו טופס השטר והכתב ופי' נוסח קבוע ומסודר ורגיל בו ואינו מצטער באמירתו:

**אמר לה שבת היא.**שאסור לומר בהדיא לאב ואם שעושים איסור רק מן הצד והם בעצמם יבינו ועל כן אמר לה שהיא שבת והיא בעצמהתזכור שאסור להרבות בדיבור:

**הרי ארבע עשרה.**א' אז יבקע וגו'. ב' וארוכתך וגו'. ג' והלך לפניך צדקך. ד' אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני. ה' וזרח בחושך אורך וגו'. ו' ונחך ה' תמיד. ז' והשביע בצחצחות. ח' ועצמותיך יחליץ. ט' והיית כגן רוה וגו'. י' ובנו ממך חרבות עולם. י"א וקורא לך גודר פרץ. י"ב משובב נתיבות לשבת. י"ג אז תתענג על ה'. י"ד והרכבתיך על במתי ארץ. וחסר עוד יו"ד ברכות להשלים עד כ"ד ודורש שנכלל במ"ש והאכלתיך נחלת יעקב אביך הם היו"ד ברכות שבירך יצחק את יעקב שמהם חי יעקב בעוה"ז ובעוה"ב א' ויתן וגו' מטל השמים. ב' ומשמני הארץ. ג' ורוב דגן. ד' ותירוש. ה' יעבדוך עמים. ו' וישתחוו לך לאומים. ז' הוי גביר לאחיך. ח' וישתחוו לך בני אמך. ט' אורריך ארור. יו"ר ומברכיך ברוך. ואע"פ שפסוק אז תתענג על ה' כתיב על שמירת שבת דורש שמאחר שכתוב בענין שני מיני ברכות הם שייכים זה לזה וכמ"ש שמ"ש אז יבקע וגו' אז תקרא וגו' הוא שכר הצדקה כך מ"ש אז תתענג על ה' הוא שכר הצדקה ועי' ד"ר פר' ג' סימן א' אז תתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך א"כ זהו עצמו מ"ש אז תקרא וה' יענה ודו"ק וכן הוא בפר"א סוף פר' ל"ב עשר ברכות ברך יצחק את יעקב וכו' כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם וכו' ע"ש הרי כ"ד ברכות שכר הצדקה. וסימנך אל ישוב ד"ך נכלם והכ"ד הם כנגד כ"ד ספרים בתנ"ך כ"ד משמרות כ"ד מתנות: