כנגד רבו – אצל רבו ומראה כאילו הם שוים:

אחורי רבו – נמי יוהרא הוא:

שלום לרבו – כשאר כל אדם שלום עליך ולא אמר לו שלום עליך רבי:

והיינו דקאמר ליה – אותו היום שהתפלל רב של שבת בערב שבת אמר ליה רבי ירמיה מי בדלת מן המלאכה הואיל וקבלת עליך שבת בתפלתך:

ולא אמר ליה מי בדיל מר – שמע מינה תלמיד חבר הוי ליה:

לבית המרחץ – סלקא דעתך לאחר שגזרו על הזיעה ועל הרחיצה בשבת כדאמרי' במסכת שבת בפרק כירה שהסיקוה (ד' מ.) אלמא אע"ג דצלי לא בדיל מאיסורי שבת:

אמר רבא להזיע – נכנס להזיע מחמת חום בית המרחץ ולא נתן עליו מים:

וקודם גזרה – עד שלא גזרו על הזיעה ובכל דוכתא דאמרינן כדאמר רבא להזיע כו' מהכא אמרינן:

לכברויי סלי – לעשן אותן בגפרית לאחר שהתפלל של שבת בערב שבת:

טעותא הואי – לא קבל עליו תוספת שבת משעת תפלה מדעת אלא יום המעונן היה וכסבור חשכה ואחר כך זרחה חמה:

הואיל והתפללו התפללו – ולא הצריכם להתפלל משתחשך אלמא תפלה היא ואע"פ שלא הותרו במלאכה התם הוא דלא לעבור על ד"ת אבל לענין תוספת אע"ג דבטעות הוה תוספת הוא ע"י תפלה הואיל ואמר תפלה קבלה היא:

בעלי תריסין – חכמים המנצחים זה את זה בהלכה:

היאך יכול החי להכחיש את החי – על כרחי אני צריך להודות שאמרתי לו רשות:

התורגמן – שהיה עומד לפני רבן גמליאל ומשמיע לרבים את הדרשה מפי רבן גמליאל:

עמוד – שתוק:

בראש השנה – במסכת ראש השנה (דף כה.) שאמר לו גוזר אני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך:

אשתקד – שנה שעברה:

בבכורות – במסכת בכורות (דף לו.):

במעשה דרבי צדוק – בבכורות הוא ר' צדוק הוה ליה בוכרא ואמר ליה רבן גמליאל לר' יהושע עמוד על רגליך כו' כי הכא:

תא ונעבריה – בואו ונעביר אותו מן הנשיאות:

בעל מעשה הוא – והוה ליה לרבן גמליאל צערא טפי:

לית ליה זכות אבות – ודילמא עניש ליה רבן גמליאל: