Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Sukkah Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלא כן אנן קיימין בנתונה באלמין. — פי' כמו בלמן (ע' ערוך ערך למן שהיה גורס בעירובין פ"ד מ"ב פעם אחת לא נכנסו ללמן) והוא נמל שעל חוף הים והספינה עומדת במים אצל החוף במקום אחד.
נתנו בכלכלה ותלייו באילן למעלה מעשרה טפחים כו'. — ע' מה שהגהתי בסוגיא זו בעירובין פ"ג דף כ"א ע"א (עמ' 195).
[השלמות: להשתמש על צידדי בהמה בשבת כו'. — צ"ל: על צידדי אילן בשבת כן משמע בתוספתא סופ"א והשאר מיותר ונגרר משבת פ"ה ה"ב) וע' ב' שבת קנ"ד ב'.]
אבל בשומרי ממון עשו אותן כשומר גנות ופרדסין. — לפי שיטת הירושלמי שומרי גנות ופרדסין חייבין בסוכה ביום וכ"ה בתוספתא פ"ב, אבל שיטת הבבלי כ"ו א' דאף ביום פטורין ע"ש.
אבודמא מלתא הוה דמך קומי חנותיה. — צ"ל: אבדומא מלחא (פי' שהיה מוכר מלח והכי מוכח בב"מ סופ"ד וע' בפירוש הקצר שם).
א"ל אף את משובתי הרגל. — צ"ל: א"ל אין את משובתי הרגל.
מחלפא שיטתיה דר"א תמן הוא אמר י"ד סעודות חייב אדם לוכל בסוכה (פי' סמיך אסיפא דמסיים "אחת ביום ואחת בלילה" ומשמע שאין השלמה מועלת כלום) וכא אמר הכין (פי' דמי שלא אכל בלילי יו"ט הראשון משלים בלילי יו"ט האחרון).
א"ר אחא למצוה הושווה. — צ"ל: למצוה הושבה (פי' דמצוה לכתחילה לאכול א' ביום וא' בלילה אבל בעבר ולא עשה כן יש לו תשלומין; וכעין זה בתענית פ"ד ה"ט דף ס"ט ע"א "לתספורת הושבה", ובב"ק פ"ב ה"ג "על הראשונה הושבה", ובביכורים פ"ב ה"ב "לקרנה של נבילה הושבה" ופלא שבש"א שם העתיק "הושווה").
אלא אפי' כדי שלחנו. — פי' ולאו דוקא בסוכה גדולה אלא ששלחנו בתוך הבית מכשרי ב"ה, אלא אפי' בסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו בלבד וא"א לו שיעמיד שלחנו בסוכה אלא בבית מ"מ מכשרי ב"ה.
והא תני מעשה שהלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה לבקר את יוחנן בן החורוני נאמר זקינינו וזקניכם. — צ"ל: והא תנינן מעשה שהלכו כו' נאמר זקניכם וזקנינו (פי' ר' סימון הביא ראייה לדבריו שלא ב"ה עצמן היו מקדימין לב"ש לפניהן אלא התנא ששנה משנה זו ידע שב"ש היו גדולים בשנים יותר מב"ה ולכך הקדימן דאל"כ אלא שב"ה עצמן הקדימו אותן וכלשון הזה אמרו ב"ה א"כ הכי היה להם לומר "מעשה שהלכו זקניכם וזקנינו לבקר" כו' כמדבר בעדו ומדשנינו "זקני ב"ש וזקני ב"ה" מוכח שאין זה דברי ב"ה עצמן אלא דברי מסדר המשנה הזאת).
קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה ויוצא בעירובה של אמו. — צ"ל: "ואינו יוצא בעירובה של אמו" (ע' תוספתא עירובין פ"ו "קטן שצריך לאמו יוצא בעירוב אמו ושאין צריך לאמו מערבים עליו" וגם בבבלי שם פ"ב א' "ושאין צריך לאמו אין יוצא בעירוב אמו").