Steinsaltz on Ketubot Daf 9b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות היה כותב לאשתו. כפי שנאמר עוד במלחמת שאול שהיתה לפני מלחמות בית דוד, דכתיב [שנאמר]: "ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח" (שמואל א' יז, יח), מאי [מה פירוש] "ואת ערבתם תקח"? תני [שנה] רב יוסף: דברים המעורבין בינו לבינה. כלומר, שיקח את הקידושין שהם הדבר הגורם לקשר הנישואין שבינו לבינה, ואיך יקח — על ידי מתן גט. מכאן שעוד לפני מלכות דוד נהוג היה לעשות כך, ומכאן שבת־שבע לא היתה בעצם נשואה באותה שעה, אלא היתה גרושה.
א בעניין זה שאדם נאמן לומר "פתח פתוח מצאתי". אמר אביי: אף אנן נמי תנינא [אנו גם כן שנינו] הוכחה לדברי ר' אלעזר, ששנינו במשנה: בתולה נשאת ליום הרביעי. ונדייק: ליום רביעי — אין [כן], ליום חמישי — לא. מאי טעמא [מה טעם הדבר] — משום שאנו סבורים, שאם יצטרך להמתין עוד כמה ימים עד למושב בית דין, בינתיים בגלל איקרורי דעתא [התקררות הדעת, היפג כעסו] לא יבוא לתובעה בדין.
ונברר: ולמאי [ולמה], לאיזה ענין אנחנו חוששים? אי למיתב [אם לתת] לה כתובה, שבגלל התקררות דעתו לא יתבענה בדין ותיחשב כאילו היתה בתולה ובאמת היא בעולה ולא מגיע לה כתובה, ניתיב [שיתן] לה את הכתובה אם רצונו בכך, ומדוע על החכמים להקפיד בענין זה? אלא הכוונה היא שאנחנו חוששים לאיסור מפני שעל ידי טענתו הוא בא לאוסרה עליו, ודקא טעין [ושהוא טוען] כנגדה איזה טענה.
מאי לאו דקטעין [האם לא שהוא טוען] טענת "פתח פתוח", שבעל ומצא פתח פתוח, והוא נאמן על כך ונאסרת עליו, כדברי ר' אלעזר! ודוחים: לא, מכאן אין ראיה, אפשר לומר דקטעין [שהוא טוען] טענת דמים, שלא מצא לה דם בתולים, וזוהי טענה מבוססת שיש בה כדי לאוסרה עליו, שכן היא אינה תלויה רק בהרגשתו בלבד, שהרי אפשר לברר את אמיתותה.
ב אמר רב יהודה אמר שמואל: האומר "פתח פתוח מצאתי", נאמן בדבריו להפסידה את כתובתה. אמר רב יוסף: מאי קא משמע לן [מה השמיע לנו]? הלא כבר תנינא [שנינו] במפורש בענין זה: האוכל אצל חמיו בארץ יהודה בין האירוסין לנישואין שלא בעדים, שאין עדים שיעידו שלא התייחד אתה — שוב אינו יכול לטעון לאחר הנישואין טענת בתולים, מפני שהדבר ברור שמתייחד עמה, ובוודאי הוא זה שבא עליה. ונדייק מכאן: ביהודה ששם היה נהוג מנהג זה הוא דלא מצי טעין [שאינו יכול לטעון] טענת בתולים, הא [הרי] בגליל מצי טעין [יכול הוא לטעון].
ומעתה נברר: ולמאי [ולמה], לאיזה ענין, אי [אם] כדי לאוסרה עליו, ביהודה אמאי [מדוע] לא? שאם יודע שלא בא עליה, ומצא שהיא בעולה — משמע שנבעלה באיסור, ויכול לאוסרה עליו! אלא לאו [האם לא] הכוונה היא שנאמן בגליל גם להפסידה כתובתה, ודקא טעין [ושהוא טוען] טענה, מאי לאו [האם לא] דקא טעין [שהוא טוען] טענת "פתח פתוח" ונאמן על כך! ודוחים: לא, אפשר לומר דקא טעין [שהוא טוען] טענת דמים.