Steinsaltz on Pesachim Daf 106b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הנוטל ידיו לפני אכילת לחם לא יקדש לאחר הנטילה, משום שהקידוש מפסיק בין נטילת ידים ואכילה, ויצטרך ליטול ידיו ולברך בשנית, אלא ישמע קידוש מאחר. אמר להו [להם] רב יצחק בר שמואל בר מרתא: אכתי [עדיין] לא עבר זמן מאז נח נפשיה [נחה נפשו, נפטר] רב וכבר שכחנינהו לשמעתתיה [שכחנו את הלכותיו]. זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה [פעמים רבות הייתי עומד לפני] רב, ואז ראיתי כי זימנין דחביבא עליה ריפתא [פעמים שחביבה היתה עליו הפת] — היה מקדש אריפתא [על הפת] והיה נוטל את ידיו תחילה ומקדש על הפת עצמה, ואוכל מיד. זימנין דחביבא ליה חמרא [פעמים שחביב לו היין] — היה מקדש אחמרא [על היין]. ומכל מקום למדנו שהקידוש אינו נחשב כהפסקה בין נטילת ידים ואכילה.
א אמר רב הונא אמר רב: מי שטעם מזון כלשהו בליל שבת — שוב אינו מקדש בלילה, שאין קידוש אלא קודם האוכל ויקדש למחר קודם סעודת היום. בעא מיניה [שאל ממנו] רב חנא בר חיננא מרב הונא: טעם במוצאי שבת לפני הבדלה מהו שיבדיל? אמר ליה [לו]: אני אומר טעם — מבדיל, ורב אסי אמר: טעם — אינו מבדיל.
מסופר: רב ירמיה בר אבא איקלע [הזדמן] לבי [לביתו] של רב אסי, אישתלי וטעים מידי [שכח וטעם משהו] לפני הבדלה לאחר צאת השבת, הבו ליה כסא ואבדיל [נתנו לו כוס יין והבדיל]. לאחר מכן אמרה ליה דביתהו [לו אשתו] של רב אסי לבעלה: והא מר [והרי אדוני] לא עביד הכי [עושה כן] כלומר, מנהגך שאם אתה טועם שוב אינך מבדיל! אמר לה: שבקיה, כרביה סבירא ליה [הניחיהו, כרבו סבור הוא] שהוא תלמידו של רב האומר שמי שטעם לפני הבדלה — מבדיל.
אמר רב יוסף אמר שמואל: מי שטעם לפני קידוש — אינו מקדש, ומי שטעם לפני הבדלה — אינו מבדיל. ורבה אמר בשם רב נחמן אמר שמואל: מי שטעם לפני קידוש — מקדש, ומי שטעם לפני הבדלה — מבדיל.