Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Chullin Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[אות א] **תוי"ט ד"ה וכולן ששחטו. ולאו אדעתייהו.**והרשב"א והר"ן בחידושיהם כתבו עוד כיון דמועדים לקלקל תמיד איכא משום בל תשחית דאסור לנבל בהמה טהורה:
[אות ג] **תוי"ט ד"ה בצור ובקנה. ולא כן לענין ע"ז.**תמוה דהא אדרבה דמי לע"ז דכמו בע"ז תלוש ולבסוף חברו הוי תלוש ונאסר משום נעבד. ה"נ הכא הוי תלוש ומש"ה השחיטה כשרה דיעבד אלא דרבנן אסרו לשחוט לכתחלה כה"ג משום אטו מחובר גמור:
[אות ב] **הרע"ב ד"ה ובכל שוחטין. ונוקבים הסימנים.**וכ"כ בפירש"י. ובט"ז (יו"ד סי' ו' סק"ב) הוכיח מזה מדלא כתב כפשוטו כיון דנימין פורשין ממנו יש לחוש שנפגם. היינו דבא לאורויי דאפי' בדיעבד ובדקנו ולא נפגם ג"כ אסורה דחיישינן שמא פרשו נימין ממנו באורך כל הקנה ונקבו הסימנים עיי"ש. ולדבריו ישאר הקושיא על הרע"ב דכתב דאין שוחטין בו לכתחלה ואעפ"כ כתב הטעם דנקיבת סימנים:
[אות ד] **הר"ב ד"ה תחלת הצהוב. דיצאו מכלל קטנים.**ובסוגייא מספקא אם הוי ספק קטן או גדול ואם אמר הרי עלי להביא מן תורים או מן בני יונה. והביא תחלת ציהוב שבזה ובזה יוצא בממנ"פ. (והיינו בהקריבם הכהן. אבל לכתחילה לא מצי להקריב כיון דממנ"פ אחד פסול. תוס') או דהוי בריה בפני עצמו: