Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מקבצין העשן. ע' שבת דף כ"ג ע"א:
או בזהב כו'. עי' בכסמ"ש דלמה נקט בגמ' אזכרות אך באמת ר"ל דבשארי תיבות יכול למחוק אבל באזכרות דאסור למחוק ע"כ יגנז:
אין כותבין כו'. ע' מכות ד' י"א ע"א כי איתקש ועיין ירושלמי סוטה פ"ב הובא בתוס' די"ז ע"ב דרק משום אזכרות, אך שם משום דאינו עומד לקיום ונ"מ לגבי מגילה כמ"ש לקמן בהלכות מגילה:
ועוף כו'. עיין מש"כ רבינו ז"ל בפ"א מהל' כלים ה"ד ע"ש:
ועוף. ע' בירוש' דשבת דכותבין מזוזה ג"כ על גבי עור עוף:
ומזוזה אין צריכה עיבוד כו'. עי' בירושלמי פרק ג' דיומא הלכה ו' ובאמת הך דרב ושמואל דמנחות ד' מ"ב ע"ב פליגי אם רק בדבר שזה מעכב זה צריך לשמה או כל הדברים שעושה צריך לשמה וזהו דמביא ראיה מעור הבתים דא"צ עיבוד כמש"כ רבינו ז"ל לקמן פ"ג הלכה ט"ו ומ"מ ס"ל לת"ק דבעי לשמה ובציצית משום דס"ל דבעיא טויה לכך פסקינן דצריך לשמן ונ"מ לענין שזורין לפי שיטת רבינו ז"ל דס"ל דא"צ ועיין מה שכתב הרמב"ן ז"ל במלחמות בפ"א דסוכה ע"ש:
אבל ס"ת וכו'. עי' בירוש' פ"ד דמגילה דמבואר דא"צ שיכתוב זה מן כשירה ועי' תוס' יומא דל"ז ע"ב ע"ש, ועי' תוס' שבת דקט"ו ע"א שכתבו דכל היכא דפסול הוה כמו בע"פ וא"כ יהיה פסול לכתוב ממנה:
שכתבן אפיקורס כו'. עי' חולין די"ג ע"א ועיין שבת דקט"ז ע"א ועי' מש"כ לעיל בהל' יסודי התורה פרק ו' ולקמן פרק א' מהלכות ברכות ע"ש:
וכתב אזכרה כו'. ולענין שאר ס"ת עי' תוס' מנחות דמ"ב ע"א דגבי אזכרה צריך מפורש לשמה וע' מש"כ הראב"ד ז"ל בהשגות בהל' שבועות פרק י"ב הלכה ד' דאזכרות הוה גדר הקדש ע"ש ור"ל כך דיש ב' גדרים בלשמן אם ר"ל לשם המצוה או ר"ל לשם התיבה ההוא ובאזכרה יש ב' קדושות א' האזכרה דאף שלא במקומה קדוש כמבואר בעירוכין ד' ו' ועי' שבת דקט"ו ע"א ולכך צריך לקדש עוד הפעם לשם ס"ת בפי' משא"כ בשאר תיבות ועי' תוס' פסחים ד' ז' ע"א ד"ה בלבער ותוס' גיטין דל"ב ע"ב ע"ש:
הטובל את הקולמוס. ר"ל הטעם שלא יהיה כמו לשם נסיון ג"כ והוה כמו הך דטעימה במנחות דמ"ב ע"ב גבי תכלת ע"ש וכן הדין גבי כוס פגום דפסחים דק"ו ושם ג"כ בעיא לשמו כמבואר ברכות דנ"א ע"א ועי' מש"כ הראב"ד ז"ל בהשגות בהלכות פרה אדומה פרק ז' הלכה ג' ע"ש:
מאות שלפניו כו'. ואם יש אות לפני האזכרה כמו לד' אם מותר להתחיל בו עי' בירוש' פ"א דמגילה גבי אם מותר לתלות דנשאר בבעיא ע"ש:
אין תולין כו'. והנה אם ימחוק מה שכתב ויכתוב על מקום המחק אם אמרינן דנפסלת כולה עי' יומא ד' מ' ע"א ע"ש בתוס"י ודמ"ט ע"א גבי חפינה וד' ס' ע"ב ועי' בירושלמי פסחים פ"ה גבי שחטו קודם לתמיד דאמר שם דאם פסול שוב לא מיקרי קודם. ועי' תוס' מנחות ד' ט' ע"א גבי מתן שמן כו' ע"ש:
וכותב אחרת כו'. והנה לפי זה קשה למה לא אמרינן דלכך אין עושין מס"ת מזוזה שמא כתב שלא כסדרן דבס"ת כשר ובמזוזה פסול וצ"ל דכיון דאיכשר בס"ת שוב לא מיקרי שלא כסדרן ועי' מה שהקשו התוס' סוטה ד' כ' ד"ה אמר הא כתבה קודם שקבלה עליה שבועה ע"ש וגם לר"מ לא הוה כהן ובזה א"ש דכיון דעכשיו כשירה היא לא איכפת לן כעין מש"כ התוס' זבחים דק"כ ע"א גבי אברי עולת במת יחיד ע"ש ועיין סוכה ד' ז' ע"א גבי דופן ועירובין ד' מ"ד ע"א:
מתוך שנאמן להפסיד. עי' בסוף הלכות משכב ומושב ע"ש בהשגות ועי' תוס' כתובות דס"ג ע"ב גבי טמאה אני לך ותוס' ב"ב דל"ג ע"א ועי' מכות ד' ג' ע"א גבי עדות שקר העדתי ע"ש וע' מש"כ רבינו ז"ל בהל' ק"פ פ"ה ובהל' מעשר סוף פ' י"ב ובהלכות פסולי המוקדשין סוף פרק י"ט ובתוספתא סוף פרק ב' דתרומות וצ"ל דשם מיירי באומר שנתפגל בשוגג דא"צ לשלם, ושם מיירי במזיד וא"ש, ועי' מנחות ד' מ"ט ע"א:
עור שהיה נקוב. עי' מנחות דל"ה ע"א וחולין דקי"ט ע"ב והנה מלשון רבינו מוכח דהא בתוך האות כשר אם ניקב זה רק לאחר כתיבה משום דבעי מוקף גויל עיין בירושלמי פ"א דמגילה והא דלא חיישינן למבדק לקלף שמא הנקב יהיה בתוך האות ולא שייך קולמוס בדק ליה צ"ל דלנקב קטן שאין אנו רואין אין חשש בתוך האות עיין בירושלמי שם גבי אם הדיו יוצא פסול כיצד הוא עושה לוככה בלשונו ע"ש: