Malbim on Proverbs Chapter 17
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב, ההצלחה המדומה אינה הצלחה אמתית, ולפעמים אנו רואים רשע מצליח וביתו מלא זבח רב, והצדיק מסתפק בפת חרבה, שאין לו לחם שלם רק פת שהוא הפרוס, ולא פרפרת אל הפת רק חרבה, ובכ"ז יהיה העני מוצלח מן העשיר, אם זה י"ל שלוה בביתו וזה י"ל ריב, אם בביתו אם עם בני עירו שזה משבית ההצלחה המדומה, שעקר ההצלחה היא השלוה הפנימית, שיהיה שקט ומוצלח בנפשו ואין לו שום משבית מרגוע הנפשיית וזה הוא המוצלח באמת הגם שאוכל פת חרבה:
Better is a loaf of bread and peace in it than a house full of sacrifices of strife, the apparent success is not true success, and sometimes we see a wicked man succeeding and his house full of great sacrifices, and the righteous man is content with a loaf of bread, who has no whole bread, only a loaf that is sliced, and not a butterfly to the loaf, only a loaf of bread, and in 27 the poor will be more successful than the rich, if one has peace in his house and the other has strife, whether in his house or with the people of his city, which is the obstacle to the apparent success, because the root of success is inner peace, so that he will be calm and successful in his soul and has nothing that hinders his mental peace, and this is the one who is truly successful, even though he eats a loaf of bread:
עבד משכיל ימשול בבן מביש, בל תחשוב כי ההון והמשרה נחלת אבות, כי הכל תלוי בהשתדלות וזריזות, וגם העבד אם הוא משכיל ומשתדל וזריז ימשול על הבן המביש ומתאחר ועצל, ובעת חילוק נחלת האדון יהיה כאחד מבניו ויחלק נחלה, ובנמשל שהגר המשכיל נעלה על מעלת ישראל המביש, ומבני בניו של סיסרא למדו תורה ברבים, ומעשה שמעיה ואבטליון עם הכהן גדול לעד:
A wise servant will rule over a shameful son. Do not think that wealth and position are the inheritance of ancestors, because everything depends on diligence and diligence. Even a servant, if he is wise, diligent, and diligent, will rule over a shameful, late, and lazy son. When the master's inheritance is divided, he will be like one of his sons and will share the inheritance. In the parable that the wise foreigner is superior to the shameful Israelite, and some of the sons of Sisera learned Torah in public, and the deed of Shemaiah and Avtalion with the high priest is eternal:
(ג-ד) מצרף לכסף וכו' מרע מקשיב וכו', הכסף כדי לברר ממנו הסיג צריך מצרף, והזהב היקר יותר, סיגיו דבוקים בו יותר ולהפרידם ולזקקם צריך כור, שהיא אש גדולה יותר וה' הוא הבוחן לבות, לטהרו מן הסיגים כל אחד לפי מה שהוא, שיש לב שהסיגים בלתי דבוקים בו כ"כ ונמשל ככסף, והוא החוטא בין טוב לרע במפורסמות מצד התאוה, וזה יצורף באש קטנה, ויש המעוה בעיוניות בדברים שבין אמת ושקר שהם בבינה, וזה נמשל כזהב, כי העון והשכל חשוב מן המעשה, אבל הסיגים שלו דבוקים בו יותר וצריך כור ואש גדול לזקקו ולבחנו, ומפרש שהמצרף לכסף, הוא מרע המקשיב על שפת און, ששומע לתאוותיו שהוא עץ הדעת טוב ורע, שענינו בשפה שהיא חיצונית נגד הלשון. כי ההבדל בין טוב ורע יודע ע"י החושים והדעת שהשפה רומזת על הדעת, ומי שמקשיב על שפת און שהיא התאוה בדברים המפורסמים ומחליף טוב לרע, הוא מרע, והכור לזהב הוא אל המאזין על לשון הוות, שהלשון הוא בבינה, ואם מקלקל בבינה מביא שבר וניגוד להויה ולישות, והוא שקר, כי מחליף האמת בשקר, וזה צריך כור לזהב להסיר סיגיו ותערובות המינות אשר בו:
(3-4) Affixed to silver etc. Evil listens etc., Silver in order to separate the dross from it requires a affixed, and the more precious gold, its dross is more stuck to it and to separate and refine it requires a furnace, which is a greater fire And Hashem is the examiner of hearts, to purify each one from the dross according to what it is, there is a heart to which the dross is not so stuck and is likened to silver, and it is the one who sins between good and evil famously on the part of lust, and this will be added to with a small fire, and there is the one who distorts with the eyes in matters between truth and falsehood that are in the understanding, and this is likened to gold, because sin and the intellect are more important than the deed, but its dross is more stuck to it and a greater furnace and fire are needed to purify and test it, and it is interpreted that the one who adds to silver is evil who listens to the language of evil, who listens to his desires which are wood The mind is good and evil, which we answered with language that is external to the tongue. For the difference between good and evil is known through the senses and the mind that the tongue hints at the mind, and whoever listens to the language of evil, which is lust for things that are famous and replaces good with evil, is evil, and the gold furnace is the one who listens to the language of being, which is in the understanding, and if he corrupts the understanding, he brings a break and a contradiction to being and being, and he is a lie, because he replaces the truth with a lie, and this requires a gold furnace to remove its dross and the mixtures of the qualities that are in it:
(משלי יז ה): לועג לרש חרף עושהו, שמח לאיד לא ינקה - כבר כתבנו בפסוק עושק דל חרף עושהו", שהעושה הדל ובראו, בוודאי הכין לו פרנסתו, והעושקו מחרף עושהו שבראו לבטלה. ופה הוסיף, שגם ה"לועג לרש מפני שהוא חלוש כוח, ואין לו מחיית ידו, חרף עושהו, שוודאי כיוון בו תכלית טוב, ואין דבר מבריותיו יונח ביד המקרה.
(Proverbs 17:5): He who mocks the poor despises his maker, and he who rejoices in the Lord will not be cleansed - We have already written in the verse "He who oppresses the poor despises his maker," that the one who makes the poor and creates them certainly has prepared his livelihood for them, and the oppressor despises his maker, who created them in vain. And here he added, that even the "who mocks the poor because he is weak in strength, and has no means of livelihood, despises his maker, who certainly has a good purpose in him, and nothing of his creations is left to chance.
ויש שבא בדרך לעג, ויש שבא בדרך נקמה מפני שהיה שונאו, אומר:
And some came in the way of mockery, and some came in the way of revenge because they hated him, saying:
- מי שבא בדרך לעג - חרף עושהו,
- Whoever comes in the way of mockery - despite doing it,
- ומי ש"שמח לאיד בדרך נקמה, לא יינקה מעונש, כמו שנאמר (משלי כד יז): בנפול אויבך אל תשמח וכו'.
- And he who "rejoices over an enemy in the way of revenge, will not be cleansed from punishment, as it is said (Proverbs 24:17): "Do not rejoice when your enemy falls, etc."
עטרת זקנים בני בנים, האדם קיים באיש מצד נפשו, וקיים במין מצד גופו, ומצד שהוא קיים במין מתעטרים הזקנים בבני בנים, שהגם שהזקנה היא העדות שקרוב לחלוף מן העולם, ישארו בני בניו תמורתו, והבנים יתפארו בזכות אבותם שבזה הם קיימים באיש וצדקתם עומדת לבניהם אחריהם:
The crown of old men is sons and daughters. Man exists in man from the standpoint of his soul, and exists in the species from the standpoint of his body, and since he exists in the species, the old men are adorned with sons and daughters, so that although old age is the testimony that he is about to pass away from the world, his sons and daughters will remain in his place, and the sons will boast in the merit of their fathers, for in this they exist in man and their righteousness stands for their sons after them:
לא נאוה לנבל שפת יתר, הנבל הוא הפך מן הנדיב, והגם שהנבל הוא הקצה המתנגד אל הנדיבות, ואין דרכו להבטיח מתן וחסד, בכ"ז אם מבטיח איזה דבר לא לבד שלא נאוה שידבר שקר וצריך לשמור הבטחתו, כי גם צריך ליזהר לעשות כל מה שהבטיח בלא חסרון, ואם דבר שפת יתר, היינו יותר ממה שנותן, גנאי לו, כי הגם שהנבל אינו מתנדב, בכ"ז לא יעבור הבטחתו אף כי לנדיב שפת שקר, שהגנאי משלשה צדדים, אם מצד האיש שהוא נדיב, אם מצד ההבטחה שלא לבד שלא שמר כפי ההבטחה, לא שמר ההבטחה כלל ודבר שקר:
It is not fitting for a villain to speak excessively, the villain is the opposite of the generous, and although the villain is the extreme opposite to generosity, and there is no way to promise giving and kindness, 27 if he promises something, not only is it not fitting for him to speak a lie and he must keep his promise, because he must also be careful to do everything he promised without fail, and if he speaks excessively, that is, more than he gives, it is a disgrace to him, because although the villain does not volunteer, 27 his promise will not be broken even if the generous person speaks falsely, which is a disgrace from three sides, whether on the part of the person who is generous, or on the part of the promise, not only that he did not keep the promise as promised, he did not keep the promise at all and is a lie:
אבן חן, בא ללמד אזהרה על קיבול שוחד, כי השוחד יעור עיני חכמים, שגם אם יחשוב שלא יטה הדין וישפוט באמת ע"פ חקי החכמה, השוחד יעור עיני השכל וידמה לו שכן האמת ושאינו מטה משפט, ע"ז אמר שהשוחד דומה כאבן חן בעיני בעליו, יש אבן שיש לו סגולה להעלות חן על הנושא, ומי שנושא האבן נדמה לו בעיניו שאינו צריך לשום השתדלות כי אל כל אשר יפנה ישכיל, כי ימצא חן בכל מקום ובעיני כל איש הגם שאינו ראוי, וכן מי שנותן שוחד לא יעסוק כלל לסדר טענותיו שיזכה במשפט, כי סומך עצמו על סגולת האבן שנושא אותו שיעלה חנו בעיני השופט לעשות רצונו, והשוחד יעור עיני חכמים כמו שהאבן חן מעור עינים מבלי הבט אל הראוי, כי נושא חן בחנם:
A gem, came to teach a warning about accepting a bribe, because a bribe will arouse the eyes of the wise, even if he thinks that he will not sway the judgment and judge truly according to the laws of wisdom, a bribe will arouse the eyes of reason and make it seem to him that the truth is true and that he does not distort justice. He said that a bribe is like a gem in the eyes of its owner. There is a stone that has the ability to bring favor to the bearer, and the one who carries the stone seems to himself that he does not need to make any effort because whoever he turns to will be wise, because he will find favor everywhere and in the eyes of everyone, even if he is not worthy. Likewise, the one who gives a bribe will not bother at all to arrange his arguments so that he will win the trial, because he trusts himself in the ability of the stone that carries it to bring favor in the eyes of the judge to do his will, and a bribe will arouse the eyes of the wise, just as a gem arouses the eyes of people without looking at the deserving, because it brings favor in its own eyes:
מכסה פשע מבקש אהבה, כבר אמר שעל כל פשעים תכסה אהבה, אמר פה שה"ה בהפך שהמכסה פשע מבקש אהבה, כי זה גורם ג"כ אהבה מצד השני, אבל השונה בדבר כמו איש בושת שאמר לאבנר מדוע באת אל פלגשי אבי הפריד אלופו ומיודעו, ומרד בו ונעשה שונאו. ויל"פ עוד, שר"ל המבקש אהבה מכסה פשע אחד, אבל אם הוא שונה ופושע פשע זה שנית אז מפריד אלוף, כי אז לא יוסיף סלוח לו, וכן רומז אצל ה' שאם האדם שונה בחטא לא ימצא מחילה, ועבר ושנה נעשה לו כהיתר:
A crime that seeks love, already said that all crimes will be covered by love, here Hashem said the opposite that a crime that seeks love is covered, because it also causes love on the part of the other person, but the different thing is like a man of shame who said to Abner, "Why did you go to my father's concubines?" He separated his master and his acquaintance, and rebelled against him and became his enemy. And again, the king who seeks love covers one crime, but if he is different and commits this crime a second time, then he separates his master, because then he will no longer be forgiven, and Hashem also implies that if a person is different in sin, he will not find forgiveness, and if he sins again, he will be treated as if he had been permitted:
(י-יא) תחת גערה במבין וכו', אך מרי וכו', הכסיל לא תועיל לו הכאה שהוא יודע חקי החכמה רק נלוז מהם מפני שגברה עליו התאוה, וההכאה לא תועיל רק לחסר לב, כמ"ש ושבט לגו חסר לב שהוא אינו ממרה ומורד בשאט נפש רק שלבו חסר, והוא דומה כבהמה שמכים אותה בשבט להטותה הדרך, אבל להמבין א"צ הכאה כי די לו בגערה, והגערה תחת יותר במבין ממה שיכו את הכסיל מאה מכות, כי הכסיל הוא אך מרי, שהוא אך ממרה בזדון וע"י מרי ומרידה יבקש רע, כי התאוה תאלצהו למרות פי החכמה בזדון, והוא יבקש רע גם אם מלאך אכזרי ישולח בו, שלא יועיל לו שום הכאה, שאם לא היה מורד בזדון היה די לו בגערה, כי הוא מבין באמת רק מבקש רע ע"י מרי ומרידה:
(10-11) Under rebuke from the wise, etc., But rebellious, etc., the fool will not benefit from a beating because he knows the laws of wisdom, but he is deviant from them because his desire has overcome him, and beating will not benefit only the heartless, as the proverb says, "And a whip is like a whip for a heartless body, which is not rebellious and rebels with self-loathing, only its heart is lacking, and it is like an animal that is beaten with a whip to divert its path, but for the wise, a whip is more beneficial to the wise than a hundred strokes, because the fool is But rebellious, who is only rebellious with malice and through rebellion and rebellion will seek evil, because desire will force him to defy the mouth of wisdom with malice, and he will seek evil even if a cruel angel were sent to him, and no beating will benefit him, because if he were not rebellious with malice, rebuke would be enough for him, because he Truly understands only seeks evil through rebellion and rebellion:
"פגוש דב שכול באיש, ואל כסיל באיוולתו - הכסיל שפוגש איש עם איוולתו מסוכן יותר מן הדוב שכול:
"Meet a bereaved bear in a man, and a fool in his folly - The fool who meets a man with his folly is more dangerous than a bereaved bear:
- הדוב מסוכן לגוף, והכסיל מסוכן לנפש;
- The bear is dangerous to the body, and the fool is dangerous to the soul;
- הדוב קורע סגור ליבו להוציא הדם, והוא קורע סגור ליבו להכניס שם איוולת וספיקות;
- The bear rips open his heart to get the blood out, and he rips open his heart to put in foolishness and incompetence;
- הדוב ינצחנו האדם לפעמים בצידו, והכסיל לא ינוצח באיוולתו;
- The bear will sometimes defeat the man on his side, but the fool will not be defeated by his folly;
- הדוב יניח את האדם לפעמים, והכסיל לא יניח איוולתו בשום אופן.
- The bear will sometimes put a man to rest, but the fool will never put his folly to rest.
משיב רעה תחת טובה, ה' משלם מדה כנגד מדה, והגם כי האדם המריע יכול לשוב מדרכו, המשלם רעה תחת טובה יתן לו ה' כמדתו, שגם אם ישוב ויעשה טוב ישלם לו ה' רעה תחת טובה, והרעה לא תמוש מביתו גם בעת ייטיב מעשיו:
He who repays evil for good, Hashem will repay him in kind, and although the wicked man can turn from his way, he who repays evil for good Hashem will give him in kind, and even if he returns and does good, Hashem will repay him evil for good, and evil will not depart from his house even when his deeds are good:
(יד-טו) פוטר מים וכו', מצדיק רשע וכו', המדון שהוא שיחפשו איזה עילה לדון ולהשפט, דומה כמי שפוטר מים ופותחם, שקודם שפטר את הצינור יכול לעכב שטף המים, אבל אח"כ א"א לעכבם, וכן ראשית מדון דומה כרוצה לפטר ולפתוח המים הסתומים, והעצה הוא שלפני התגלע יטוש השופט את הריב, לעשות פשר ביניהם ולהשוותם, וכמ"ש חז"ל קודם שתשמע דבריהם או משתשמע דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה יכול אתה לומר להם צאו ובצעו ואח"כ א"א יכול לומר להם צאו ובצעו, וראשית מדון הוא בטרם התחיל הדין שהוא הפסק על טענות הבע"ד והיינו משתשמע דבריהם וא"א יודע היכן הדין נוטה, וכן הריב נטוש לפני התגלע, דהיינו בעוד שלא התחיל הריב והטענות כלל, אבל אם שמעת הטענות וידעת הפסק דין מי הצדיק בדינו ומי הרשע ואתה רוצה לעשות פשרה, שאז אתה מצדיק רשע וגם מרשיע צדיק ע"י הפשר, שיקח הרשע הקצת שאין מגיע לו, והצדיק יפסיד קצת מן המגיע לו, גם שניהם תועבת ה':
(14-15) He who releases water, etc., Justifies evil, etc., the judge who is looking for some pretext to judge and judge, is similar to someone who releases water and opens it, who first releases the pipe can delay the flow of water, but later cannot delay it, and likewise, the beginning of a judge is similar to wanting to release and open the blocked water, and the advice is that before it has arisen the judge should remove the dispute, to make a compromise between them and reconcile them, and as the Sages said, before you hear their words or when you hear their words and you do not know where the law is headed, you can tell them, "Come out and carry it out," and then the judge can tell them, "Come out and carry it out." The beginning of a judge is before the law has begun, when he has ruled on the arguments of the judge, which means when their words are heard and you do not know where the law is headed, and likewise, the dispute is abandoned before it has arisen, that is, while the dispute has not begun. And the arguments in general, but if you have heard the arguments and know the verdict of who is righteous in the judgment and who is wicked and you want to make a compromise, then you are justifying a wicked person and also condemning a righteous person by the compromise, so that the wicked person takes the little that he does not deserve, and the righteous person loses a little of what he deserves, both of which are also an abomination to Hashem:
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין, יש הבדל בין הלוקח בכסף ובין הלוקח במחיר, שהלוקח בכסף נותן דבר הניתן בהוצאה, אבל הלוקח במחיר ובחליפים, מחליף ונותן בעד דבר חפץ דבר שחפץ בו, והכסיל שגדרו שאוהב תאוה וכשבא לקנות חכמה היא תעצרהו בעד תאוותיו, נדמה לו שנותן מחיר בעד חכמה, שאם יחזיק בחפץ החכמה יצטרך לתת בעדה חפץ התאוה שהוא ג"כ דבר יקר בעיניו, והוא אין לו לב שהוא כח המושל לעצור בעד תאוותיו וללכת בחקי החכמה:
Why is it a price in the hand of a fool to buy wisdom and a heart that is not? There is a difference between one who takes money and one who takes a price, for the one who takes money gives something that is given at a cost, but one who takes a price and in exchange, exchanges and gives in exchange for a desired thing something that he desires, and the fool, who has defined himself as a lover of lust and when he comes to buy wisdom, it seems to him that he is paying a price for wisdom, because if he holds onto the object of wisdom, he will have to give in exchange for it an object of lust, which is also something precious in his eyes, and he does not have a heart that is the power to control his desires and walk in the laws of wisdom:
(יז-יח) בכל עת אוהב הרע וכו', אדם חסר לב תוקע כף, הנה גדר הרע שיאהב את רעהו תמיד בכל עת, ושבעת צרה תגדל אהבתו יותר עד שיהיה כאח למסור נפשו בעד רעו כאלו היה אחיו, בכל זאת הגם שהריע מחויב לעשות הכל בעד רעהו אינו מחוייב לכנס בערבות ובתקיעת כף בעדו, ואם עושה כן מצד אהבתו הוא אדם חסר לב ואינו רואה את הנולד:
(17-18) A friend loves at all times, etc. A man who gives the hand is void of understanding: Behold the delineation of a friend is that he loves his friend constantly at all times. And at a time of adversity, his love will grow greater until he is like a brother, to sacrifice his life for his friend as if he were his brother. Nevertheless, even though the friend is obligated to do anything for his friend, he is not obligated to enter into surety and give the hand for him. And if he does this because of his love for him, he is one who is void of understanding and does not foresee the outcome.
אוהב פשע אוהב מצה, מי שאוהב מצה שהיא המריבה הגדולה בהכאות, הוא, או ע"י שאוהב פשע כמ"ש איש חמה רב פשע, שע"י חמה ואף יבא מצה, כמ"ש רק בזדון יתן מצה, או יאהב מצה על ידי רוב גאותו, שחושב שהוא גבוה מכל העם, ואם המגביה פתחו מבקש שבר, מי שביתו בנוי במקום נמוך, רק שמגביה הפתח לבד, ישבר בדרך כניסה ויציאה, כן אם הוא איש שפל ופותח פיו בגאוה למעלה ממה שהוא, ישבר:
Loves sin loves matzah, someone who loves matzah, which is the greatest quarrel in beatings, is either by who loves sin, as in the saying, a man of great anger, who through anger even brings matzah, as in the saying, "He will only give matzah out of malice," or he loves matzah because of his pride, who thinks that he is higher than all the people, and if the one who raises his door asks for a break, a person whose house is built on a low place, only the door that is raised alone, will break the way in and out, so if he is a lowly man and opens his mouth in pride above what he is, he will break:
"עיקש לב לא ימצא טוב -
"A stubborn heart will not find good -
עיקש לב הוא מי שליבו (שהוא כוח המושל שבו) הולך על-פי דרכים מעוקשים, שלא על-פי דרך החכמה שהיא הדרך הנכוחה, הגם שיחפש דרך הטוב על-פי שכלו, לא ימצא טוב, כי הדרך הטוב הוא רק על-פי החכמה, שאי-אפשר למצאה מדעתו, רק על-ידי הקבלה מפי חכמים. ובכל-זאת, יוכל להיות שגם לא יעשה רע.
A stubborn heart is one whose heart (which is the governing force within him) follows stubborn paths, not according to the path of wisdom, which is the right path. Even if he seeks the path of goodness according to his mind, he will not find goodness, because the path of goodness is only according to wisdom, which cannot be found by his mind, only by receiving it from the mouths of the wise. And yet, it may be that he will not do evil.
אבל ה"נהפך בלשונו, שהלשון מצייר הדיבור בבינה, ומי שלשונו מדבר תהפוכות, שהם היקשים מתעים וחקירות כוזבות באלהות ובאמונות, ויוצא לאפיקורסות, זה, לא לבד שלא ימצא טוב, כי גם יפול ברעה, (משלי כג כז): כי שוחה עמוקה זונה, שהיא המינות.
But he who "turns with his tongue, whose tongue paints speech with understanding, and he whose tongue speaks perversions, which are misleading assertions and false investigations into divinity and beliefs, and goes into heresy, not only will he not find good, but he will also fall into evil, (Proverbs 23:27): For a prostitute, who is a prostitute, digs deep.
יולד כסיל לתוגה לו, הכסיל הוא לפעמים בעל חכמה יתירה, רק שתאותו גוברת עליו ומעורת עיניו ותוליכהו שולל, ויש כסיל מלידה שנולד בעל תאוה בטבעו, ויש כסיל ע"י הרגל ולימוד, והנה כעס לאביו בן כסיל, ובכ"ז אם אין הכסילות טבעי הגם שלא ישמח בו, לא ימלא יגון, כי מקוה שיתחנך לדרך הטוב ויעזוב את הכסילות, אבל אם יולד כסיל מצד הלידה שהוא כסיל טבעי, הוא לתוגה לו, כי אין תקוה.
A fool is born to his own sorrow. The fool is sometimes endowed with great wisdom, only for his own wisdom to overpower him and blind him and lead him astray. There is a fool from birth who is born with lust by nature, and there is a fool through habit and learning, and behold, the son of a fool angers his father. And if foolishness is not natural, although he will not rejoice in him, he will not be filled with sorrow, because he hopes that he will be educated in the way of goodness and abandon foolishness. But if a fool is born from birth who is a natural fool, he is to his own sorrow, because there is no hope.
ולא ישמח אבי נבל, הנבל שהוא הפך הנדיב הוא לרוב ע"פ הרגל, ויש שאביו הנבל מלמדהו ומחנכהו להיות נבל כמהו ושמח בזה, אבל לא ישמח אבי נבל, שלבסוף לא ישמח בזה כי באחרית יודע לו ששמחתו תוגה:
And the father of a villain will not rejoice, the villain that he has become is usually generous by habit, and there are those whose villainous father teaches and educates him to be as villainous as he is and rejoices in it, but the father of a villain will not rejoice, who in the end will not rejoice in this because in the end he knows that his joy will be sorrowful:
לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש גרם, כבר בארתי למעלה (ט"ו י"ג) במ"ש לב שמח ייטיב פנים ובעצבת לב רוח נכאה, שיש לב שמח ורוח נכאה, שהלב בחיצוניותו שמח בטוב העוה"ז ובהצלחה, אבל רוחו הפנימי נכאה וטוב יותר עצבת לב ושלא יהיה רוחו נכאה, ועפז"א הלב השמח רק ייטיב גהה, ר"ל גוה, שהוא הגויה החיצונית, כמ"ש לב שמח ייטיב פנים, אבל רוח נכאה תיבש את העצם, ועיקר האדם בפנימותו:
A happy heart does good to the body, and a sad spirit dries up the bones, as I have already mentioned above (15:13) in the verse A happy heart does good to the face, and sadness of the heart causes a sad spirit, that there is a happy heart and a sad spirit, that the heart outwardly rejoices in the goodness of the world and success, but its inner spirit is sad and it is better for the heart to be sad and not have a sad spirit, and it is better for the heart to be sad and not to have a sad spirit, and it is said that a happy heart only does good to the body, R. L. Goya, which is the external body, as in the verse A happy heart does good to the face, but a sad spirit dries up the bones, and the essence of a person is in his interiority:
שוחד מחק רשע יקח להטות ארחות משפט, יש כמה מיני שוחד, יש לוקח שוחד משני הצדדים כדי להזדקק לדינם כמ"ש ראשיה בשוחד ישפטו, או שע"י לקוח שוחד יעשה פשרה כמ"ש כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים, או בדבר שיש בו שודא דדייני ומטה לצד אחד, אבל הרשע יקח שוחד כדי שיטה ארחות משפט, כמו במעשה דהאי צדוקי שאמר תחלה ברא וברתא כחדא ירתון, שבזה הטה הארח הכללי של המשפט, ושוחד זה יקח מן החיק בצנעה, משא"כ השוחד הראשון יקח באתגליא:
A bribe is a wicked person who takes to pervert the course of justice. There are several types of bribery. Some take bribes from both sides in order to benefit from their judgment, as in the saying, "The chiefs shall judge by bribery," or by a bribe taker who makes a compromise, as in the saying, "He who loves bribes and pursues bribes," or in a matter in which there is certainty that the judge will be favored over one side, but the wicked person takes bribes in order to pervert the course of justice, as in the case of the Sadducees, who said in the beginning, "Bara and Bara, let them be known," in which the general course of justice is perverted, and this bribe is taken from the bosom in secret, since the first bribe is taken openly:
"את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ, דרכי החכמה הם קרובים לטבע נפש האדם כל זמן שלא התגאלה בתאוות העולם הזה ובפיתויי יצר הלב המתנגדים לדרכי החכמה, וכל מֵבִין יראה שהחכמה עומדת את פניו, וחקוקה בפני נפשו, שהיא צורתה האלהית, כמראות הצובאות הפנים לפנים, וכשיסתכל בפני נפשו וצורתה האמתיית, ימצא צורת החכמה חקוקה עליה.
"The face of one who understands wisdom, and the eyes of a fool are at the ends of the earth. The ways of wisdom are close to the nature of the human soul as long as it is not revealed in the lusts of this world and in the temptations of the heart's instincts that oppose the ways of wisdom. And every understanding person will see that wisdom stands before him, and is engraved on the face of his soul, which is its divine form, like mirrors that are set face to face. And when he looks at the face of his soul and its true form, he will find the form of wisdom engraved on it.
רק הכסיל, שנפשו התגאלה בתאוות, אשר העלו חלודה על פניה ונמחקו רושמי החכמה מצורתה, כמראָה מגואלת בטיט ורפש שאין הצורות ניכרים בה, הוא מחפש את החכמה בקצה ארץ, כאילו הוא דבר רחוק מטבע נפשו הרחק רב ומתנגדת לטבעו, ושלפי דעתו מצטרך ללכת דרך רחוקה ביגיעות רבות עד ימצא אותה.
Only the fool, whose soul is filled with lust, which has rusted its surface and erased the imprints of wisdom from its form, like a mirror stained with mud and slime in which no forms are discernible, seeks wisdom at the ends of the earth, as if it were something far removed from the nature of his soul, far away and opposed to its nature, and that, in his opinion, he must travel a long way with many obstacles until he finds it.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו, הבן כסיל חוץ ממה שהוא גורם יגון לאביו, על שרואה שיוצא לתרבות רעה, גורם לו ג"כ כעס מצד שהוא ממרר ליולדתו, שנפשו מרה על מעשיו ובזה יכעוס האב על צרת אשתו, או על ריב שי"ל עמה, ואמר לקמן הוות לאביו בן כסיל ודלף טורד מדיני אשה:
A foolish son is angry with his father and bitter to his mother. A foolish son, in addition to causing grief to his father, who sees him going out into bad culture, also causes him anger in that he makes his mother bitter, whose soul is bitter about his actions. In this, the father will be angry over his wife's distress, or over a quarrel he has with her. And Lakman said to his father, "He is a foolish son and a troublemaker who disturbs a woman's affairs:
(כו-כז-כח) גם ענוש לצדיק וכו', חושך אמריו וכו', גם אויל מחריש וכו'. אמר הנה יש דבר שהוא לפי הנראה בלתי טוב וישר בהנהגה, והוא מה שה' מעניש לצדיק, ומה שמכה את הנדיבים, שמזה יולד התלונה של צדיק ורע לו, שמה שמעניש הצדיק הוא לא טוב, ומה שמכה נדיבים הוא על יושר, ר"ל הוא עול בהיושר? משיב ע"ז, מי שיודע דעת חושך אמריו ואינו שואל השאלה הזאת, אחר שיודע ע"פ הדעת שה' משגיח ושמאתו לא תצא עול כי הוא השלם בתכלית השלמות, וא"כ יודע שודאי משפט ה' אמת ולא יחקור ולא יגלה אמריו מהקושיא הזאת, ומי שהוא איש תבונה הוא מבין טעמי ההנהגה הזאת, שהוא לשלם לו איזה חטא שעשה בעוה"ז, להיטיבו באחריתו וכיוצא מהטעמים שנאמרו בזה, והוא יקר רוח, שגם ברוחו הפנימי לא תסער השאלה הזאת. אולם גם האויל והמסתפק בכל דבר, אם מחריש ואינו מתפקר בהשאלה הזאת, חכם יחשב, שבזה כבר נהג כפי חקי החכמה שלא יוציא שאלות כאלה בפיו, הגם שמסתפק בלבו, ואם אוטם שפתיו לגמרי, עד שגם בדבורו החיצוני לא ימצא איזה פקפוק בכיוצא בזה, יחשב נבון, ויחשבו שהגיע למדרגה להתבונן בה בינה, כמ"ש יקר רוח איש תבונה:
(22-27-28) Even punishment for the righteous, etc., The darkness of his words, etc., Even a deaf wolf, etc. He said, "Here is something that is apparently not good and honest in leadership, and it is what Hashem punishes the righteous, and what strikes the generous, from which the righteous' complaint arises and is bad for him, that what punishes the righteous is not good, and what strikes the generous is against honesty, is the Lord a wrongdoer in honesty?" The Prophet answers, "Whoever knows the knowledge of the darkness of His words and does not ask this question, since he knows by knowledge that Hashem watches over and that no wrongdoing will come from Him, because He is perfect in the utmost perfection, and thus knows that the judgment of Hashem is certainly true and will not question or reveal His words from this difficulty, and whoever is a man of understanding understands the reasons for this leadership, which is to repay him for some sin he committed in this world, to benefit him in the hereafter, and similar reasons that were stated in this, and he A precious spirit, even in his inner spirit this question will not disturb him. However, even the wretched and the contented in everything, if he keeps silent and does not abandon this question, he will consider himself wise, for in this he has already acted according to the laws of wisdom, not uttering such questions with his mouth, even though he is content with his heart. And if he seals his lips completely, until even in his outward speech he does not find any doubt about this, he will be considered wise, and they will think that he has reached the stage of contemplating it with wisdom, as the saying goes: